הפטר חובות

בתיק זה, הנושה טען כי החייבת ובעלה נהגו במעשה מרמה כלפיו, כאשר שכנעו אותו להעביר אליהם סך של 36,000 שקלים. לדברי הנושה, החייבת נתנה את ההמחאה כבטחון וערובה לסכום הכסף אשר ביקש בעלה של החייבת מהנושה, כהלוואה עסקית.
לטענתו, החייבת עשתה זאת ביודעין שחשבונה מוגבל ואין סיכוי שההמחאה תיפרע (הגבלת חשבון בנק).  
כמו כן,לדבריו, חשבונה היה מוגבל בעת שנתנה את השיק. על כן, דרש הנושה להחריג חוב זה כלפיו מן ההפטר.
החייבת טענה כי נתנה את השיק כאשר חשבונה לא היה מוגבל, והחרגת החוב משמעה כי תישאר עם חוב גדול שתפח במהלך ניהול הליך פשיטת רגל וצבר ריבית במשך כ- 8 שנים.
החייבת טענה כי דבר זה ירסק אותה כלכלית והיא לא תוכל לפתוח דף חדש בחייה, וזאת על לא עוול בכפה – משום שלא פעלה במרמה כלפי הנושה.
בערכאה הראשונה, בבית המשפט לתביעות קטנות, קבע השופט גזית כי בעלה של החייבת, פעל במרמה ויצטרך להחזיר את הסכום לנושה.
החייבת הגישה בקשה לעיון חוזר בהחלטה, לבית המשפט המחוזי בתל אביב.
השופטת יעל בלכר, קיבלה את הבקשה לעיון חוזר, וקבעה כי מעיון במסמכים עולה כי חשבונה של החייבת לא היה מוגבל בעת שהשיק ניתן (כיצד מקבלים הפטר ישירות בהוצאה לפועל? – כלכליסט).