הפטר חובות בתיק פשיטת רגל

חברת פנינסולה נכסים בע"מ שהינה חברה העוסקת במתן אשראי הגישה תביעה כספית כנגד החייב בסך של 1,946,921 ₪.
בכתב התביעה טענה המשיבה כי החייב, יחד עם נתבעים נוספים, הוציא ממנה סכום זה במרמה. החייב הגיש בקשה לסילוק התביעה על הסף, מחמת מעשה בית דין.
לטענת החייב, התנהל נגדו הליך פשיטת רגל והחברה הגישה תביעת חוב. במסגרת הליך פשיטת הרגל, החייב הגיע להסדר נושים אשר אושר על ידי בית המשפט, וקיבל הפטר חלוט ועל כן, תביעת המשיבה "נבלעה"  בהסדר הנושים.
בנוסף, טען החייב כי המשיבה ביקשה להחריג את תביעתה מגדרו של הסדר הנושים, ובית המשפט של פשיטת הרגל לא נענה לכך.
בתשובה טענה פנינסולה כי לפי סעיף 41 לפקודת פשיטת רגל אין לקבל הפטר מפני טענות של מרמה והונאה, עוד טענה המשיבה כי התנגדה להסדר הנושים אותו קיבל החייב.
בימ"ש השלום נעתר לבקשה לסילוק על הסף.
בבימ"ש המחוזי התקבל בדעת רוב ערעור המשיבה על כך, ומכאן בקשת רשות הערעור.
בימ"ש דחה את הערעור ופסק כי, ככלל, משיכת דיבידנד לפי הסדר נושים שאושר, אינה מעלימה את התנגדותו של אותו נושה להסדר, ואינה הופכת אותו לנושה שהסכים לו.
בפסק הדין הייתה מחלוקת בין שופטי העליון בדבר הגמישות אותה יש להותיר לבתי המשפט לחרוג מהכלל.
השופט רובינשטיין פסק כי יש להותיר לבתי  המשפט גמישות מסוימת לחרוג מן הכלל האמור ולא לאפשר את הגשת התביעה בגין יתרת החוב שאינו בר הפטר, בנסיבות מסוימות (חדלות פירעון).