חוב של 30 אלף שקל תפח ל-300 אלף שקל – בית המשפט ביטל את ריבית הפיגורים
תקדים בהוצאה לפועל: חייבת נכה שילמה 21 שנה וקיבלה ביטול ריבית
אחרי שני עשורים של תשלומים חודשיים סדירים, רשם ההוצאה לפועל הפחית דרמטית את הריבית בתיק של נכה בת 44, שהביא את החוב לכמעט פי עשרה מהיקפו המקורי, וקבע את יתרת החוב על סכום כולל של 32 אלף שקל בלבד ביהמ"ש: "תיק ההוצל"פ אינו תוכנית חיסכון לזוכה".
כשהייתה בת 23, ב-2004, פתחה החייבת בהליך איחוד תיקים בהוצאה לפועל. סכום החוב הכולל שעמד אז נגדה, כך לדבריה, היה כ-31 אלף שקל בלבד. מאז חלפו 21 שנה. החייבת המשיכה לשלם מדי חודש 300 שקל לפי צו חיוב, ולא צברה חובות נוספים – אך יתרת החוב המשיכה לתפוח לממדים דמיוניים ביחס לסכום הראשוני. כשפנתה שוב לרשם ההוצאה לפועל בבקשה להפחית את ריבית הפיגורים וההצמדה בתיקים נגדה, הסתבר כי יתרת החוב הגיעה כיום לכ-300 אלף שקל. כך קורה כשהריבית צוברת ריבית, והמדינה אינה מתערבת כדי לקבוע גבול.
בפני החייבת עמדה אופציה להגיש בקשה לחדלות פירעון ושיקום כלכלי כדי לקבל הפטר חובות
לאחר מאבק פרוצדורלי ממושך ותגובות של נושים שהביעו התנגדות חריפה לכל הפחתה שהיא, החליט רשם ההוצאה לפועל, לעשות מעשה. בהחלטה תקדימית ומנומקת היטב שניתנה באחרונה, הורה הרשם להפחית באופן דרמטי את ריבית הפיגורים שנצברה על פני השנים, ולקבוע את יתרת החוב הכוללת על סכום כולל של 32.1 אלף שקל בלבד. מדובר בקיצוץ של כמעט 90% לעומת היתרה שנרשמה במערכת ההוצאה לפועל לפני ההחלטה. "תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש 'תכנית חסכון' לזוכה", כתב הרשם. "יש להימנע מלהעניק סעד לזוכה אשר 'ישן על זכותו' ולא נקט בהליכים למימוש זכויותיו".
לא רואה אופק לסיום החוב בשל הצטברות ריביות
הבקשה להפחתת ריביות הוגשה על ידי החייבת במאי 2025, במסגרת תיק איחוד שנפתח כבר ב-2004. החייבת טענה כי לאורך כל השנים עמדה בצו התשלומים החודשי, לא צברה פיגורים, ואף פרעה את קרן החוב ואף מעבר לכך. עוד טענה כי היא מתגוררת בשכירות, מוכרת כבעלת נכות רפואית בשיעור של 60% ודרגת אי־כושר של 100%, וכי לא ראתה אופק לסיום החוב בשל הצטברות ריביות בלתי פוסקת.
למרות התנגדות הנושים: בוטלה הריבית לחייבת ששילמה 21 שנה
החייבת שקלה לפנות להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אך לבסוף ניסתה לבטל את הריבית על החוב בתיק ההוצאה לפועל. אף שמדובר בתיק איחוד, שבו כמה תיקים פרטניים מתנהלים במקביל, בחר הרשם לדון בבקשה באופן מאוחד, לאחר שהחייבת הגישה שאלון עדכני, ודו"חות שמצביעים על כך שאין לה תוכניות חיסכון או קופות גמל. הרשם אף ציין כי מיום פתיחת האיחוד לא נפתחו תיקים חדשים נגדה, למעט תיק אחד מ-2009, וכי החייבת המשיכה לשלם כסדרה את הסכום החודשי שנקבע לה לאורך כל השנים – 300 שקל מדי חודש, ללא פיגורים.
"במהלך 21 שנים, משלמת החייבת 300 שקל לחודש על פי צו חיוב בתיק, זאת ללא שצבר/ה פיגורים כלל", הדגיש הרשם בהחלטתו. עוד הוסיף כי "החייבת מפרטת את נסיבותיה הקשות, את הנכות הקבועה לה ואת תשלומיה במרוצת השנים, לצד העדר צבירת חבויות חדשות".
לצד נסיבותיה האישיות של החייבת, נדרש הרשם גם לעמדות הנושים – לא פחות מ-11 במספר – כשרק ארבעה מהם הגיבו לבקשה, וכולם התנגדו לה באופן חד משמעי. הנושה פלאפון, למשל, טען כי תשלום הקרן "אינו מהווה עילה לסגירת תיק ההוצל"פ ואינה מהווה עילה למחיקת ריביות", והוסיף כי "הריביות והפרשי ההצמדה מטרתן להשיב את המצב לקדמותו ולשמר את ערך הכסף אשר נשלל מן הנושה".
נושה נוסף, טען כי התשלום החודשי הזעום גרם לכך שהוא מקבל רק סכומים אפסיים מדי חודש, וכי הפחתת החוב "תהווה פגיעה בזכות קניינית של הזוכה ומתן פרס לחייבת שמשלמת תשלום נמוך מאוד". גם עורכי דין פדר, נושה נוסף, דרשו שהתיק ייסגר רק בכפוף לתשלום סכום העילה בצירוף שכר טרחה מלא. הזג נכסים ימית טענו כי "הריביות מהוות חלק בלתי נפרד מהחוב", וכי "הפחתת הריביות תגרום לעיוות דין ולפגיעה חמורה בזכויות הקניין של הנושה".
ואולם הרשם קבע כי עמדות אלה אינן מצדיקות את המשך גביית הריבית בסכומים כה מופרזים. "עיקרון תום הלב בניהול הליכי הוצאה לפועל", כתב בהחלטה, "יכול להביא במקרים המתאימים (כמו מקרה זה) לאי ביצוע תוספות ריבית הפיגורים או להפחתה משמעותית עד כדי שלילת הריבית שהצטברה".
סמכות חדשה, גישה חדשה
אחת הנקודות המרכזיות בהחלטה עסקה בשאלת סמכותו של רשם ההוצאה לפועל להפחית ריביות במסגרת תיק איחוד – סמכות שזכתה לחיזוק משמעותי בעקבות תיקון 75 לחוק ההוצאה לפועל, שנכנס לתוקף בינואר 2025. התיקון הרחיב את האפשרות להפחית ריבית פיגורים גם ללא טעמים מיוחדים, ואפשר לרשם לדון בכך גם ביוזמתו. "הסמכות להפחתת ריביות מטעמים מיוחדים רחבה במיוחד", כתב הרשם, והוסיף כי "תיקון זה הרחיב את סמכות רשמי ההוצאה לפועל להפחתת ריביות והסמיך את רשמי ההוצאה לפועל לבצע הפחתות בריבית הפיגורים ללא טעמים מיוחדים, ורק התערבות בריבית הבסיס תדרוש טעם מיוחד". עוד קבע הרשם כי אף שנקבע בתקנות ההוצאה לפועל כי יש לדון בהפחתת ריביות בתיק פרטני, אין בכך לשלול דיון מאוחד כאשר מדובר בנסיבות שמצדיקות זאת: "קיימת סמכות לדון במאוחד מקום בו רואה הרשם כדאיות ויעילות בדיון מאוחד, כגון המקרה בו עסקינן".
בהחלטתו פירט הרשם את החוב בכל תיק ותיק, וסכום ההפחתה בו-
כך למשל, תיק של הבנק הבינלאומי נפתח ב-2003 על סכום של 11,992 שקל, ותפח ל-223,348 שקל. הרשם בחן את הסכומים ששולמו לאורך השנים, וקבע כי יתרת החוב תיקבע כעת על 11 אלף שקל בלבד. בתיקים שבהם לא הוגשה תגובה כלל מצד הנושה, הפחת הרשם את הריבית במלואה, ובחלקם הורה להעמיד את החוב על כמה מאות שקלים בלבד.
בסך הכול, מתוך יתרה כוללת של כ-290 אלף שקל, נקבעה כאמור יתרת החוב החדשה על סכום של 32.1 אלף שקל. סכום זה, כך לפי החלטת הרשם, יוכל להיות משולם על ידי החייבת בתשלום חד פעמי בתוך 30 יום, או בפריסה של 72 תשלומים חודשיים שווים של 450 שקל – תשלום גבוה יותר מצו החיוב המקורי, אך כזה שמאפשר לראות סוף לחובות לאחר שני עשורים.
שינוי מגמה אפשרי בהתייחסות מערכת ההוצאה לפועל כלפי חובות ותיקים ישנים
לצד ההפחתה הדרמטית, קבע הרשם כי עם ביצוע התשלום הראשון תבוטל ההכרזה על איחוד כפוי, תבוטלנה ההגבלות מכוחו, יוטל צו עיכוב יציאה מהארץ, ויעוכבו כל ההליכים האחרים שהתנהלו נגד החייבת. כך, לאחר שנים רבות של הליכים והתנהלות ביורוקרטית סבוכה, ניתנת לחייבת סוף סוף האפשרות לצאת מהמעגל המתמשך של חובות וריביות, ולסיים את הפרשה תוך זמן קצוב.
החלטת הרשם מהווה ביטוי לשינוי מגמה אפשרי בהתייחסות של מערכת ההוצאה לפועל כלפי חובות ותיקים ישנים, בייחוד כשמדובר בחייבים בעלי נסיבות חיים קשות, כמו נכות תפקודית מלאה, ושעמדו בצו התשלומים לאורך שנים ללא דופי.
על מנת לנהל הליך חדלות פירעון באופן מועיל:
יש לפנות לעורך דין מנוסה המתמחה שנים רבות בהליך חדלות פירעון, שיקום כלכלי, הסדר חובות, הסדר נושים והפטר חובות. פנייה כזאת יכולה לחסוך כספים רבים.
