האם ניתן לממש דירות מגורים בפשיטת רגל (הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי)?
בתיקים רבים של פשיטת רגל (חדלות פירעון ושיקום כלכלי) עולה השאלה האם ניתן לממש דירת מגורים של אדם החייב כספים? והאם יש לאשתו (שאינה חייבת כספים) אפשרות למנוע את מכירת הדירה?
מטרתו של הליך חדלות פירעון הוא להגיע לפתרון הטוב ביותר עבור שני הצדדים בהליך – החייב והנושים, תוך פגיעה מינימלית ככל האפשר עבור כלל הצדדים. כלומר, החוק מחד רוצה לסייע לנושים בקבלת חובותיהם מן החייב, החזר מקסימלי ככל שניתן, ומנגד, לאפשר לחייב ולבני משפחתו לשלם את חובותיהם ,לשקם את מצבם הכלכלי ולפתוח בחיים חדשים ללא חובות. המשמעות היא, שבמקרים מסוימים החוק נעמד לצידו של החייב, ומאפשר לו לשמור על זכויות בסיסית אשר יאפשרו לו ולמשפחתו להתקיים בכבוד ולצאת מהמשבר הכלכלי אליו נכנסו.
לסיוע הזה ניתן למצוא מגוון ביטויים בחוק, ביניהם: אופן חישוב דמי התשלום החודשיים (שנקבע בהתאם לסכומי המחייה הבסיסיים להם נדרש משק הבית, סעיף 162 לחוק) והן בהגנות מסוימות שקיימות לחייב. אחת ההגנות החשובות והעיקריות, היא הגנה על בית המגורים של החייב.
לעניין בית המגורים, סעיף 229 לחוק קובע את הנקודות החשובות בעת פשיטת רגל:
1. ככל שיש בקופת הנשייה נכס מקרקעין שמשמש חייב יחיד (בניגוד לתאגיד, שאינו נדרש לבית מגורים), הרי שניתן למכור את הזכות במקרקעין רק באישור של בית המשפט. קרי, החוק מבצע הבחנה ופיקוח נוסף, לאור ההבנה שקורת גג היא הצורך הבסיסי ביותר של אדם, גם אם מדובר באדם שנמצא בהליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
2. בית המשפט יאשר למכור את זכות המקרקעין, רק בהתקיים כלל התנאים הבאים:
2.1 התועלת שתצמח לנושים ממכירת זכות המקרקעין, תגבר על הנזק שייגרם ליחיד ולבני משפחתו. נתון זה ייבדק לאור גילו של היחיד ושל בני המשפחה, לאור הנסיבות האישיות השונות ובמצב בריאותי ייחודי של בני הבית. מכך ניתן להסיק שככל שמכירת הזכות תניב רווח נמוך, או ככל שקורת הגג משמעותית לחייבים בעקבות הנסיבות השונות (למשל, מצב רפואי מיוחד שדורש התאמה של המבנה), הרי שהסיכויים שבית המשפט ייתן אישור למכור את הזכות במקרקעין, קטנים משמעותית.
2.2 אין אפשרות סבירה אחרת לפרוע את החוב, באופן שיפגע פחות ביחיד (ובבני משפחתו). לעיתים, ישנם מצבים או נכסים אחרים שניתן למכור, באופן שיניב רווח משמעותי יותר ופוגעני פחות. במצב זה, לא תותר מכירת זכות המקרקעין.
2.3 לחייב ולבני משפחתו יש חלופת מגורים אחרת, כזו התואמת את הצרכים שלהם ונמצאת באזור מגוריהם, או שלחילופין הועמד לרשותם סידור חלופי לתקופה מסוימת לתקופה שיקבע בית המשפט. שימו לב, גם תנאי זה טומן בחובו מספר תנאים ועל כולם להתמלא: לא ניתן לספק לחייב דירת מגורים שאינה ראויה, לא ניתן לדרוש ממנו וממשפחתו להתרחק באופן משמעותי ממקום מגוריהם הנוכחי. רק שמירה על אלו תבטיח שהאופציה החלופית תיתפס כסבירה ומתאימה על ידי בית המשפט.
קביעות נוספות של החוק בעת פשיטת רגל
החוק עוד קובע ומגדיר תנאים הנוגעים לסידור החלופי ככל שזה קיים: ככל שמדובר בסידור שבית המשפט מעריך שהחייב יוכל לממן, נדרש כי הסידור יהא לתקופה של ארבע שנים (אם כי בית משפט יכול לקבוע תקופות ארוכות או קצרות יותר בעת הצורך). ככל שמדובר בסידור שבית המשפט סבור שהחייב לא יוכל לממן, הרי שהוא יכול לקבוע את משך התקופה בו הסידור החלופי ישמש את החייב ומשפחתו
בבחינה של אלו, בית המשפט יבחן את הגילאים של בני המשפחה, את הנסיבות האישיות ואת הצרכים של בני המשפחה.
חשוב – מדובר בתנאים מצטברים, כאשר רק אם כולם מתקיימים, בית המשפט מורשה להורות על מכירת הזכות בדירה.
לאשת החייב, השותפה עמו בנכס המקרקעין, אך לא בחובות, יש זכויות בעלות במקרקעין ולא ניתן למכור את הנכס ללא אישורה והסכמתה.
במקרה שבו האשה מסרבת למכירת הנכס, הנאמן בתיק החדל"פ צריך להגיש בקשה לפירוק שיתוף, הליך שאורך מספר שנים ויתכן שבסופו ביהמ"ש לא יאשר את מכירת הדירה.
דירת המגורים היא הנכס החשוב העיקרי של החייב. כדי להגן על נכס זה יש לפנות לעורך דין המתמחה בשיקום כלכלי, פשיטת רגל ובעל ותק וניסיון שעשויים "להציל" את דירת המגורים.
