השופט שטיין הסכים עם מסקנת פסק הדין המחוזי שההסכם בטל, אלא שלדבריו הבסיס לקביעה אינו נעוץ בכללי הממשל התאגידי אלא בדיני החוזים, ובפרט בעובדה שמדובר בהסכם למראית עין. לדברי השופט, תכליתו האמיתית של ההסכם היא להעביר את הדירה לידי המערערת חינם אין כסף – ולא תמורת 1.8 מיליון שקל – כאשר המטרה הסופית היא לחמוק מנושי החברה.

הוא כתב שגרסת הרוכשת ביחס לפרטים מהותיים בהסכם, כדוגמת התמורה שנקבעה, גילתה טפח והסתירה טפחיים. כך, היא לא הצליחה להסביר כיצד נקבעה התמורה בעד רכישת הדירה על סך של 1,800,000 שקל – סכום הזהה במדויק לסך חובותיו של אביה. השופט נימק שמדובר בחלל ראייתי אשר יורד לשורשו של עניין, מצדיק את דחיית הערעור ומאפשר להורות על בטלות העסקה.

"משהוכח כי המערערת הציגה לבית משפט קמא תמונה עובדתית חסרה, רוויית סתירות וחצאי אמיתות, במקרה הטוב, מן הראוי היה לדחות את עמדתה במלואה ולקבוע כי לפנינו חוזה למראית עין שתכליתו הברחת הדירה מנושי החברה", כתב השופט. לדבריו, ניסיון למצוא גרגרי אמת בערימת שקרים הוא ניסיון עקר אשר מבזבז את זמנו של בית המשפט.

השופט הדגיש שאף אם נקבל את התזה לפיה ההסכם תקף, הרי שהוכח כי המערערת הפרה אותו הפרה יסודית בכך שלא הוכיחה כי שילמה את כל התמורה. לדבריו הפרה זו משמעותה בטלות ההסכם.

לפיכך השופט הורה על דחיית הערעור והדירה תועבר לטובת נושי החברה.

על מנת לתכנן נכון את פירוק החברה, יש להתייעץ עם עו"ד הבקיא בהליכי פירוק חברה והקפאת הליכים. יעוץ נכון , יחסוך כספים רבים לחברה.