בית משפט השלום בקריית גת דחה לאחרונה תביעה שהגיש בנק "מרכנתיל דיסקונט" לפירעון צ'קים בסך כולל של 145,000 שקל, שנתן זכיין של חברה לפקודת החברה שקרסה בהמשך. החברה מצדה "גלגלה" את הצ'קים לניכיון בבנק על מנת לבחון את כושרו הפיננסי של הזכיין, והחזירה לזכיין את הכסף בסמוך למועד פירעונם. בשלב מסוים החברה הגיעה לחדלות פירעון והבנק הגיש תביעה אישית נגד הזכיין למימוש הצ'קים. בית המשפט קבע שהתנהלות הבנק הייתה חסרת תום לב ולכן הוא לא נחשב "אוחז כשורה" הרשאי לפרוע את הצ'קים חרף התנגדות בעליהם.

הנתבע עבד כאחד מזכייניה של חברת האופנה "דיסקרט" בקריית גת במשך כ-11 שנה. בתגובה לתביעה שהוגשה נגדו במאי 2021 הוא סיפר שבמסגרת הזכיינות הוא נדרש למסור לחברה צ'קים לביטחון על מנת להבטיח את הסחורה של החברה שנמצאת בחנות שלו.

לדבריו, ההתנהלות הכספית התנהלה כך שהצ'קים לביטחון נפרעו רק לאחר ובכפוף להעברות בנקאיות מהחברה לחשבון הבנק שלו, בסכומים התואמים את סכומי הצ'קים. הוא הוסיף כי הוסכם בינו לבין מנכ"ל החברה כי תקופת הזכיינות תסתיים וכי הצ'קים שניתנו לביטחון יושבו לידיו.

למרות זאת, לטענתו, מנכ"ל החברה פעל בניגוד גמור להסכמות וסיחר את הצ'קים לידי התובע (בנק מרכנתיל). הנתבע טען כי הבנק היה מודע לנוהג "גלגול" הצ'קים ולמצבה הכלכלי הגרוע של החברה, ולמרות זאת העניק לה אשראי על סמך הצ'קים. בנסיבות אלה לשיטתו, הבנק אינו "אוחז כשורה" היכול להיפרע מהצ'קים חרף התנגדות הנתבע.

מטעם הבנק, העיד מנהל הסניף שציין כי הצ'קים שהוסבו לטובת הבנק באמצעות החברה נראו שלמים ותקינים וסחירותם לא הוגבלה (כלומר ללא "למוטב בלבד").

לגרסתו, הבנק נתן כסף בעד הצ'קים בתום לב ומבלי שידע כי החברה בקשיים כלכליים ובדרך לקריסה. בנסיבות אלה נטען כי יש להורות על פירעון הצ'קים לטובת הבנק.