למרות שבעל עסק הניב מיליוני שקלים , דירה הרשומה בשמו לא תמכר

בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע לאחרונה שאדם שצבר חובות של כ-8.2 מיליון שקל לא יחויב להעביר לנושים את חלקו בדירה שהורישו הוריו לו ולאחיו. השופטת אורלי מור-אל דחתה את בקשת כונס הנכסים וקיבלה את גרסת פושט רגל שלפיה מכר את חלקו לאחיו שנים קודם לכן.

הרקע לחובות העצומים היה עסק שניהל החייב. בדצמבר 2018 ניתן לבקשתו צו כינוס נכסים. בבקשתו הצהיר שאין לו נכסים, ובחקירתו בפני המנהל המיוחד מטעם כונס הנכסים הרשמי הוא ציין שהוריו נפטרו וכי הייתה דירה בבעלותם. בתגובה לכך עתר המנהל המיוחד למינוי שמאי שיעריך את שווי הדירה, אולם בשלב זה הודיע החייב כי חלקו בדירה נמכר לאחיו כבר ב-2008 כך שאין לו זכויות בנכס.

המנהל המיוחד פקפק בכנות הטענות. לשיטתו, העובדה שהדירה עדיין רשומה על שם ההורים שנים רבות לאחר מותם מעידה שעסקת המכר בין החייב לאחיו לא התבצע או לא אותנטית. יתרה מכך, לא הוצגה אסמכתה שהאח שילם בפועל את התמורה עבור הדירה.

לטענת המנהל המיוחד, מחומר הראיות עולה תמונה ברורה שלפיה החייב מעולם לא מכר את חלקו בדירת הוריו. משכך, חלקו בדירה מוקנה לקופת הכינוס. החייב טען מנגד כי זכותו בדירה נפדתה בתום לב ובתמורה בת ערך בהסכם כשר ולא פיקטיבי.

פשוט רגל מול בית המשפט

השופטת מור-אל הגיעה למסקנה שהעסקה אותנטית ותקפה. היא ציינה שמהראיות עולה שהורי החייב נפטרו בשנות ה-90 וכי לאחר מותם ניתן צו ירושה המעניק את הדירה לשמונת ילדיהם בחלקים שווים. היא הוסיפה כי החייב ואחיו הם "אנשים פשוטים יחסית, מבוגרים קשי יום", ועל הרקע הזה הם נמנעו מלרשום את הנכס על שמם. מכל מקום, היא שוכנעה כי בספטמבר 2008, במהלך טקס אזכרה של אביהם, האחים התכנסו בדירת ההורים ובמעמד זה נחתם ההסכם למכירת חלקו של החייב בנכס תמורת 82,600 שקל.

השופטת קבעה שהחייב הוכיח את עניין העברת התמורה. מתדפיס חשבון של אחיו מהתקופה הרלוונטית עולה שהוא שחרר תוכנית חסכון ומשך ממנה 113 אלף שקל לצורך הרכישה. היא התייחסה לעובדה שההסכם נכתב על דף נייר אקראי, וכתבה שבעסקה בין בני משפחה מדרגה ראשונה אין להקפיד על דקדוקי הפורמליות.

בשלב הבא ניגשה השופטת לברר את מעמדה המשפטי של הזכות שהועברה לאחי החייב, לנוכח העובדה שהעסקה מעולם לא הושלמה ברישום. מסקנתה הייתה כי הסכם המכר מעניק לאח זכות ביושר, שהיא מעין זכות קניינית, לגבי חלקו של החייב בנכס. לדבריה, זכות זו תקפה גם בהליך הכינוס וגוברת על זכותם של הנושים.
למנהל המיוחד שנכנס בנעלי החייב אין יותר ממה שיש לחייב עצמו, סיכמה השופטת, ובוודאי שגם לנושים, אין זכות קניינית שיכולה לעמוד למול זכותו של הרוכש בנכס.

לאור האמור התביעה לפירוק השיתוף בדירה נדחתה והדירה נשארה שייכת לאח של פושט רגל.

על מנת למנוע מכירת דירה בהליך פשיטת רגל או שיקום כלכלי, יש להתייעץ עם עורך דין מומחה לפשיטת רגל. יעוץ שכזה יכול לחסוך כספים רבים לחייב כגון במקרה זה.