במסגרת הליך חדלות הפירעון סיפר החייב, כי מאחר שלא שילם את החוב מפסק הדין נפתח נגדו תיק הוצאה לפועל, שאליו הפקיד לאורך השנים תשלומים חודשיים המצטברים לסכום שגבוה מהחוב המקורי. מכאן, לעמדתו, הוא לא חייב לנושה (הזוכה בפסק הדין) מאומה. עם זאת, הוא הסכים להמלצת הנאמן לשאת בסכום נוסף על מנת לקבל הפטר מחובותיו.

הנושה, לעומת זאת, ביקש לבטל את הליך חדלות הפירעון והגיש בקשות סדרתיות שמטרתן למנוע מהחייב לקבל הפטר, בטענות שונות כגון שהחייב אינו באמת חדל פירעון וכי לרשם ההוצאה לפועל אין סמכות לדון בהליך.

במסגרת ההליך אושרה תביעת חוב בסך 21,525 שקל, ובינואר האחרון המליץ הנאמן, שיוצג על ידי עו"ד מרדכי אריאלי, להשית על החייב צו לתשלום 2,500 שקל מדי חודש למשך שנה, באופן שהחייב ישלם את החוב במלואו בתוספת הוצאות ההליך, ואז יקבל הפטר.

הרשם דחה את בקשותיו השונות של הנושה לביטול ההליך, אחת לאחת. הוא ציין שכולן הוגשו באיחור וכי רק מטעם זה מוצדק היה לדחותן, אלא שדינן להידחות אף לגופן. כך, בנוגע לטענה שלשכת ההוצאה לפועל נעדרת סמכות לדון בהליך נוכח גובה החוב, הוא כתב שלמעשה אושרה תביעת חוב אחת על סך 21,525 שקל, שהיא הרבה מתחת לרף החוב המקסימלי שאפשר לנהל בעניינו הליך חדלות פירעון בהוצאה לפועל (166,627 שקל).

הרשם דחה גם את טענת הנושה לכך שהחייב אינו באמת חדל פירעון, כך שלא מוצדק להמשיך ולנהל בעניינו את ההליך. "בתיק זה עלה שהחייב חדל פירעון", כתב. "החייב מתקיים כיום מקצבאות בלבד, לרבות קצבת נכות ואזרח ותיק, וכן קצבה לנפגעי פוליו". הוא שלל קיומם של מקורות הכנסה אחרים לחייב מלבד הקצבאות.

אחרי שנדחו כל בקשות הנושה נקבע שיש לאמץ את המלצת הנאמן, תוך שינוי קטן בגובה ופריסת החוב. צוין שהמלצתו מאזנת בצורה הנכונה, היעילה והראויה ביותר בין מטרות חוק חדלות פירעון ותכליותיו, כמו גם בין האינטרסים השונים של הצדדים. לפיכך הרשם קבע שהחייב ישלם לקופת הנשייה 29,690 שקל בפריסה לשלוש שנים, ולאחר מכן יקבל הפטר לחובותיו.

על מנת להגיע להפטר חובות בהליך חדלות פירעון, שיקום כלכלי או הסדר נושים, יש להיות מיוצג ע"י עו"ד מנוסה הבקיא בהליכי חדלות פירעון . ייצוג נכון יביא לתוצאות טובות.