תפריט
בשנת 2016 צעיר בן 24 נכנס להליכי פשיטת רגל בגין חובות של 500,000 ₪. הנושה המרכזי הוא בנק הפועלים אשר נתן לו בשנת 2013 הלוואות ב"קליק" דרך האינטרנט בסכומים גדולים וזאת מבלי לבדוק את מצבו הכלכלי ואת יתר התחייבויותיו של הצעיר.
לפני כ- 5 שנים הצעיר ביקש לפתוח בית קפה ונטל לצורך כך הלוואה מבנק הפועלים. העסק קרס בתוך זמן קצר והוא לא עמד בתשלומים למלווים חוץ בנקאיים אחרים ולספקים שונים.
לכן הוא נטל "אשראי ברגע" מהבנק דרך האינטרנט בסכום מצטבר של כ- 150,000 ₪. גם את ההלוואה הזאת לא הצליח להחזיר ממשכורתו והבנק הציע להחזיר אותה במתן הלוואה נוספת לה ערבה אמו של הצעיר (חוק חדלות פירעון דברי הסבר).
לדברי הנאמן בפשיטת הרגל, עסקינן בחייב צעיר מאוד ללא מקצוע, מרקע אישי ורפואי לא פשוט ולא ברור כיצד יצר חובות בסכומים כה גבוהים.
הנאמן טען כי יש להביא בחשבון במסגרת השיקולים את חוסר תום הלב של הנושה הגדול, בנק הפועלים שנתן לחייב אשראי שהסיכוי להחזירו הוא אפסי (עורך דין פשיטות רגל).
טענת הבנק הייתה שהתנהלותו של הצעיר בחשבון הבנק לאורך השנים הייתה טובה וכל מטרתו במתן אשראי הייתה לנסות לעזור לו לצאת מהמצב אליו הוא נקלע.
השופט עודד מאור מבית המשפט המחוזי בתל אביב קבע שמדובר בהתנהלות חסרת תום לב המצדיקה סטייה מעקרון השוויון בין הנושים ודחיית פירעון החוב לבנק (אני ממליץ לכם לקרוא גם על – הסדר חובות).
השופט סקר את האופן שבו האשראי הצרכני משווק בכל אמצעי התקשורת האפשריים תוך פיתוי הצרכנים הפרטיים לקחת הלוואות שאינן בהכרח מותאמות ליכולתם הכלכלית.
לדבריו, אמנם בעת לקיחת הלוואה יש אחריות לשני הצדדים אך לנוכח מעמדו העדיף של הבנק כנושה מקצועי עליו להקפיד להיזהר לא להעמיד את הצרכן בפיתוי "כמו שלא ינהג בילד בחנות ממתקים תוך ציפייה שינהג באופן אחראי".
השופט קבע שעל הבנק מוטלת חובה בטרם מתן ההלוואה לבחון את התחייבויותיו הכוללות של הלקוח אל מול נכסיו. התנהלות זו היא חלק מחובת תום הלב של הבנק כלפי הנושים האחרים (חוק שיקום כלכלי).
השופט הסביר שבמתן הלוואות ללא כל פיקוח או בקרה בסכומים משמעותיים בפרק זמן כה קצר, כשסכומי ההחזר החודשי הולכים וגדלים לאלפי שקלים, הבנק הרע את מצבם של יתר הנושים ותרם לקריסה הכלכלית של הצעיר.
לקביעת פגישת ייעוץ משפטי בנושא תביעות בנקים – לחצו פה.
