זכה בפיצוי ענק אחרי שקיבל הפטר, האם יחזיר את החובות?
חודשים ספורים אחרי שהליך פשיטת הרגל הסתיים, נודע לנאמנת כי החייב זכה בתביעה נזיקית שהעשירה אותו משמעותית. האם הפיצוי יעוקל לטובת הנושים?
לנאמנת נודע כי החייב זכה בתביעה נזיקית. האם הפיצוי יעוקל?
חודשים ספורים אחרי שהליך פשיטת הרגל הסתיים, נודע לנאמנת כי החייב זכה בתביעה נזיקית שהעשירה אותו משמעותית. האם הפיצוי יעוקל לטובת הנושים?
חייב שקיבל הפטר על חובותיו בסך חצי מיליון שקל ניהל במקביל להליך פשיטת הרגל בעניינו תביעה נזיקית, שהסתיימה בקבלת פיצוי משמעותי העולה על סך חובותיו. הנאמנת, שלדבריה גילתה על ההליך המקביל כשלושה חודשים אחרי מתן ההפטר, טענה שבנסיבות העניין יש לעקל את חלק הארי של הפיצוי הנזיקי לטובת קופת הכינוס. אלא שביהמ"ש הכריע כי חלק מזערי בלבד מהפיצוי יופנה לנושים.
הליך פשיטת הרגל בעניינו של החייב החל בינואר 2019, כאשר בשלב מסוים נקבע מתווה לפיו הוא ישלם לקופת הכינוס 31,150 שקל ב-42 תשלומים – ויקבל הפטר על חובותיו שעמדו על יותר מ-500,000 שקל. החייב מילא אחרי תנאי המתווה במלואם ובנסיבות אלה ניתן לו בחלוף ארבע שנים מפתיחת ההליך, בינואר אשתקד, ההפטר המיוחל.
הנאמנת פנתה לבית המשפט וסיפרה כי שלושה חודשים בלבד אחרי מתן ההפטר התברר לה שהחייב ניהל תביעה נזיקית בשל תאונת דרכים שאירעה לו ב-2013, ללא היתר, אשר העשירה את כיסו במאות אלפי שקלים. לטענת הנאמנת החייב הסתיר ממנה בחוסר תום לב את תביעתו הנזיקית, כאשר סביר להניח שאם היה מגלה – לא היה מקבל הפטר.
בנסיבות אלה עתרה הנאמנת להעביר 75% מסכום הפיצוי שנפסק לחייב, בסך למעלה מ-600,000 שקל, לקופת הכינוס.
מנגד טען החייב שלא הסתיר את עניין פציעתו בתאונת דרכים ואת הפגיעה בהכנסתו כתוצאה ממנה. לדבריו כלל הכספים שקיבל מהתביעה נדרשים לשיקומו, שכן מעורבותו בתאונה הותירה אותו עם נכות משמעותית וללא יכולת לעבוד, כאשר הוא מתקיים מקצבאות הביטוח הלאומי בלבד.
לשיטת החייב הסכום המקסימלי אותו יש לקזז מהפיצוי לטובת נושיו, הינו 40,000 שקל בלבד.
החלטת השופט: פושט הרגל ישלם סכום מופחת של כ-6% בלבד
השופט קיבל את עמדתה העקרונית של הנאמנת, כשכתב כי "החייב אכן נהג בחוסר תום לב עת אין חולק כי לא הצהיר בפני בית המשפט במעמד הכרזתו כפושט רגל, ואף לא במעמד מתן ההפטר, אודות ההליך הנזיקי המתנהל בעניינו".
עם זאת, השופט קבע שאין מקום להורות על עיקול שלושה רבעים מהפיצוי הנזיקי, כבקשת הנאמנת. הוא הסביר כי בהתאם לפסיקה מנחה, במקרים כדוגמת זה שלפניו הנאמן זכאי לקבל רק את רכיב הפיצוי שניתן לפושט הרגל עבור הפגיעה בכושר השתכרותו, ולא את יתר הרכיבים כגון כאב וסבל, פגיעה באוטונומיה, עזרת צד שלישי והוצאות רפואיות.
עוד קבע השופט כי צודק החייב שבהתאם לפסיקה, רק החלק שהוכר כפיצוי בגין אובדן הכנסה במהלך הליך פשיטת הרגל יוקנה לנאמן. לדבריו התחשיב שהציג החייב – לפיו קיבל פיצוי על אובדן הכנסות של כ-10,000 שקל לשנה, כאשר מפני ששהה בהליך פשיטת הרגל ארבע שנים עליו לשלם לקופת הכינוס לכל היותר 40,000 שקל – לא נסתר על ידי הנאמנת.
בסופו של יום קבע השופט כי לנוכח ליקויים מסוימים בתחשיב החייב, אותו כאמור קיבל ברמה העקרונית, יש להעביר 50,000 שקל מכספי הפיצויים לטובת הנושים בהליך פשיטת הרגל. ברמת התוצאה נותר החייב עם כ-94% מסכום הפיצוי שנפסק לטובתו בתביעה הנזיקית (וכמובן עם ההפטר).
על מנת לשלם כמה שפחות בהליך חדלות פירעון, פשיטת רגל, שיקום כלכלי והסדר נושים, יש להיות מיוצג ע"י עו"ד הבקיא בענייני חדלות פירעון, פשיטת רגל, ושיקום כלכלי. ייעוץ נכון יכול לחסוך מאות אלפי ש"ח לחייב.
