fbpx

מתי ביהמ"ש לא יאלץ חייב בתיק שיקום כלכלי (פשיטת רגל) למכור את דירתו?

בקשת חייב לשיקום כלכלי (פשיטת רגל) אמורה לגרום לכך כי החייב יפדה את כל חובותיו כפי יכולתו.
ברב תיקי השיקום כלכלי החייב משלם לנושים בין 0% ל 30% מחובותיו. כל זאת בהנחה שאין לחייב מהיכן לפרוע את חובותיו.

 

שיקום כלכלי

מה קורה כאשר לחייב בתיק שיקום כלכלי (פשיטת רגל) יש דירה בבעלותו?

 האם זה הוגן שמצד אחד יישאר לו נכס (דירה) ? ומצד שני לנושים לא ישולם מלא חובותיהם.

מסתבר כי ברב המקרים ביהמ"ש מאלץ את החייב למכור את דירתו או לשעבדה כדי להשיב לנושים את החוב . (הסדר חוב)
ישנם מקרים שבהם ביהמ"ש אינו מחייב את החייב למכור את דירתו.
במאמר זה נביא מקרה שבו ביהמ"ש לא חייב את החייב למכור את דירתו.

שופט בבית משפט בנצרת הוציא לאחרונה צו שיקום כלכלי ובמסגרתו הפטר מיידי לאישה שצברה חובות בסך כ-175,000 ₪ . בהליך התברר שלחייבת דירה בשווי 570,000 שקל והנאמנת ביקשה להורות לחייבת לשלם 100% מהחובות. השופט כתב שלחייבת אין יכולת השתכרות עתידית ומכיוון שהיא מתקיימת מקיצבאות , יש לדאוג לה לדיור חלופי לכל חייה. הוא מצא שהדיור החלופי יעלה יותר מהדירה, ונתן לה פטור ללא מימוש הנכס.

צו פתיחת ההליכים ניתן במרץ 2022. בתיק הוגשו 7 תביעות חוב בסך כולל של 174,515 שקל.
במאי 2022 הוגשה הצעת הממונה בה צוין שהחייבת ילידת 1971, גרושה ואם לשלושה ילדים, אחת קטינה שלומדת בפנימייה. בבעלות החייבת דירה שנרכשה מעמידר ב-2008, לטענת החייבת בסיוע סבתה, בסך של 30,000 שקל.

הממונה ציין כי נסיבות אישיות ורפואיות מורכבות הובילו ליצירת החובות, כך שבמקרה של מימוש הדירה יש מקום לקבוע לה דיור חלופי לתקופה ארוכה, מה שיפחית באופן ממשי את התועלת במימוש הנכס.

הדירה הוערכה על ידי שמאי בסך של 570,000 שקל. הנאמנת סברה כי לאור מסת החובות ושווי הדירה על החייבת לשלם לנושים דיבידנד בשיעור של 100%.

עורך דין לפשיטת רגל של החייבת ביקשה להתחשב בנסיבותיה החריגות ובין היתר בעובדה שנקבעה לה נכות בשיעור 86% ואי כושר של 100% לצמיתות.
עורך דין לשיקום כלכלי טען שאין לחייבת אפשרות להגיש הצעה להסדר מול הנושים.

נזק גדול ומשמעותי – הסדרי חובות מול הבנקים

שופט בית משפט השלום בנצרת הבהיר כי החייבת נעדרת כושר השתכרות, מתקיימת מקצבאות ביטוח לאומי ובנסיבות אלה אין להטיל עליה חובת תשלומים.

השופט קבע כי בהינתן שווי הדירה קיימת התנגשות של ממש בין התועלת במכירת הדירה והנזק שייגרם לחייבת מכך. מצד אחד, מימוש הדירה יכול לכסות את החובות והוצאות ההליך אך מצד שני, הנזק המיידי שייגרם לחייבת מפעולת המכירה גדול ומשמעותי. השופט הדגיש גם שמדובר בנושים מוסדיים ממערכת הבנקאות והביטוח.

השופט קבע שאין לחייבת יכולת לממן מקום מגורים סביר בתום הליכי חדלות הפירעון ובנסיבות יש להעמיד את תקופת הסידור החלופי למשך כל ימי חייה. זאת, מכיוון שמלבד קצבת ביטוח לאומי לא צפויה לה הכנסה בעתיד בהעדר כושר השתכרות ונסיבותיו האישיות והרפואיות החריגות.

השופט הסביר שלאור גילה של החייבת ותוחלת החיים הממוצעת בישראל יש לספק לה דיור חלופי לתקופה של 33 שנה. שכר הדירה הנמוך ביותר האפשרי באזור מגוריה הוא 2,000 שקל לחודש. לאור זאת, שווי הדיור החלופי עומד על 792,000 שקל, סכום שעולה משמעותית על שווי הדירה.

בנסיבות אלה קבע השופט כי בהתאם לכללי חדלות פירעון אין תועלת לנושים במימוש הדירה. הוא הוציא צו שיקום כלכלי בו נתן לחייבת הפטר מיידי מכלל חובותיה.

כדי להגיע לתוצאה הטובה ביותר , כדאי לפנות לעורך דין מומחה לפשיטת רגל ושיקום כלכלי על מנת שיגרום לחייב לשלם כמה שפחות כספים בהליך שיקום כלכלי וחדלות פירעון.

הינכם מוזמנים ליצור עימי קשר בדרכים הבאות
או השאירו מספר טלפון ואחזור אליכם בהקדם