פשיטת רגל לאדם פרטי

המטרה הראשונה היא להביא לשיקומו הכלכלי של החייב –
שיקומו הכלכלי של החייב משרת את טובת הנושים, אך נועד גם למימוש תכליות רחבות יותר.  החוק החדש מבקש להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד, כערך מרכזי בהליכי חדלות הפירעון של יחידים. הוא אף מבקש לצייד אותו, אם יש צורך בכך, בכלים שימנעו ממנו להיקלע פעם נוספת למצב של חדלות פירעון, באמצעות הכשרה כלכלית. 
לשיקום הכלכלי של היחיד יתרונות כלכליים רבים ולצדם הגשמת עקרונות חברתיים של מתן הזדמנות נוספת. שיקום כלכלי מאפשר לחייב לזקוף את גבו ותורם במגוון מעגלים – לחייב, לקרובים לו, לסביבתו האישית והכלכלית וגם לחברה כולה.
הצבת ערך השיקום כערך מרכזי כאמור נובעת גם משינוי תפיסתי לגבי הליך פשיטת רגל של אדם יחיד שאותו מבקש החוק המוצע לקדם. דיני פשיטת רגל לאדם פרטי יחיד התבססו בעבר על ההנחה שאי תשלום החוב מבטא פגם מוסרי בהתנהלות החייב.
הנחה זו אינה יכולה לעמוד בעידן המודרני שבו השימוש באשראי צרכני מהווה חלק נכבד מהשימוש באשראי במשק ונתפס כלגיטימי. תוצאת לוואי הכרחית של הרחבת השימוש באשראי היא הגידול בהיקף המקרים של כשל ביכולת פירעון האשראי שאינו נובע מהתנהלות פגומה או לא ראויה (ביטול הליך פשיטת רגל). לכן, יש לראות את הכישלון ביכולת פירעון האשראי וחדלות פירעון כתאונה כלכלית ולא כפגם מוסרי ולהתאים את הדינים החלים על חדל הפירעון לתפיסה זו.

אכן, ייתכנו מקרים שבהם חדלות הפירעון נובעת מהתנהלות פסולה, כמו גם חייבים המבקשים לנצל לרעה את הליכי חדלות הפירעון. באלה יש לטפל באופן ממוקד ולשם כך כולל החוק המוצע כלי אכיפה חדשים שאינם קיימים בדין הישן (עיכוב הליכים בפשיטת רגל). ואולם אין להשליך מקיומם של אלה על כלל החייבים ולראות את כולם בחזקת עבריינים או מתנהלים בחוסר תום לב.

המטרה השנייה של החוק המוצע היא הגדלת שיעור החוב שייפרע לנושים –
הנושים הם הנפגעים העיקריים בהליכי חדלות הפירעון. לפיכך תכליתם של הליכי הסדר נושים אלה היא להשיא את ערך נכסי החייב ולהקטין ככל האפשר את הפגיעה שתיגרם לנושים כתוצאה מחדלות הפירעון.

המטרה השלישית היא הגברת הוודאות והיציבות של הדין –
קיצור הליכים והפחתת הנטל הבירוקרטי. ההסדרים הקבועים בדין הישן מיושנים ואינם מותאמים למציאות המודרנית. 
החוק המוצע מבקש לתקן מצב דברים זה ולהסדיר באופן ברור וכרונולוגי את כל הליך חדלות פירעון (חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי). זאת במטרה לעגן בחקיקה הסדרים ברורים שיעניקו לשוק יציבות ויאפשרו את התפתחותו בתוך מסגרת חקיקתית יציבה.