חוק חדלות פירעון החדש

אולם, תפיסת החוק החדש שונה: פושט רגל נתפס כאדם שנקלע לחובות בתום לב עקב "תאונה כלכלית", ובמקרים רבים – בשל נסיבות שלא היו בשליטתו.
לכן, נקודת המוצא היא שיש להתחשב במצבו וללכת לקראתו.  מטרתו הראשונה של החוק, כפי שמצוין בהצעת החוק, היא שיקום  כלכלי של החייב, ושילובו במרקם החיים הכלכליים תוך שמירה על כבודו".
אחת הסיבות לשינוי תפיסתי זה ולצורך במתן הגנה לחייב, הוא התפתחות שוק האשראי המודרני ועליית היקף השימוש באשראי צרכני.

בהצעת החוק מדובר על "העידן המודרני, בו השימוש באשראי צרכני מהווה חלק נכבד מהשימוש באשראי במשק ונתפס כלגיטימי. תוצאת לוואי הכרחית של הרחבת השימוש באשראי היא הגידול בהיקף המקרים של כשל ביכולת פירעון האשראי (כל מה שצריך לדעת על כרטיסי אשראי), שאינו נובע מהתנהלות פגומה או לא ראויה, אלא מהווה 'רע הכרחי' הנובע מהתפתחותו ושכלולו של שוק האשראי".

לפי הצעת החוק הליך חדלות הפירעון

לפי הצעת החוק, הליך חדלות הפירעון הוא "הליך שנועד להסדיר ולנהל כשל אשראי שמהווה חלק ממהלך העסקים הרגיל של שוק האשראי".
גם מתן ההפטר לא נתפס עוד כפגיעה בזכויותיו הקנייניות של הנושה, אלא כחלק מסיכוני האשראי שנותן האשראי נטל על עצמו.

רציונל זה של החוק החדש מעורר את השאלה האם לא צריך לטפל בשורש הבעיה מלכתחילה, היינו להטיל מגבלות על העמדת אשראי יזומה?
אנו עדים כבר תקופה לא קצרה לשיווק אגרסיבי מאוד של אשראי, בעיקר על ידי חברות כרטיסי אשראי וגורמים חוץ-בנקאיים, כך שגם מי שלא זקוק לאשראי מתפתה לקחת אותו (עורך דין פשיטת רגל).
אנשים לא מבינים עד הסוף את המשמעות של נטילת אשראי ואת הסיכון הגדול הכרוך בכך.
מתגבשת חקירה  להטיל מגבלות משמעותיות על שיווק יזום של אשראי.
יש להטיל על המלווה לבדוק את היקף האשראי שהחייב כבר קיבל בערוצים השונים, כדי לדעת אם מתן אשראי נוסף לא יסכן אותו.
בנוסף, יש להטיל חובת הסבר על המלווה, לברר עמו את צרכי האשראי, ולא לאפשר "הלוואה בקליק".
במדינות רבות השתרשה הדוקטרינה של responsible lending, היינו הטלת אחריות משפטית על המלווה בכל מקרה בו העמדת האשראי אינה זהירה ואחראית.
יש לאמץ גישה זו גם בארץ.

מרגישים מבולבלים? הסבר מורחב על חוק חדלות פירעון תוכלו למצוא בקישור הבא – חדלות פירעון