הכרעה בעת הגשת תביעת חוב בהליך חדלות פירעון

תביעת חוב היא למעשה תביעה אותה מגיש הנושה כנגד חייב המצוי בהליכי חדלות פירעון, כאשר מטרת הגשת התביעה היא להיכלל ברשימת הנושים התובעים את זכותם לקבלת כספי הגבייה המופקדים בקופת הכינוס ומועברים לנאמן, הממונה על אופן חלוקת הכספים.
על פי החוק, רק נושים המגישים תביעת חוב במועד הנדרש שהוא תוך שישה חודשים ממועד פרסום ההודעה על מתן צו לפתיחת ההליכים כנגד החייב, יהיו זכאים לקבלת חלק מהכספים אותם החייב משלם במהלך ההליך (הסדר חובות).

בכל אותם מקרים בהם הנושה לא יכול להגיש את תביעת החוב במועד הנדרש, באפשרותו להגיש בקשה מנומקת לצורך הארכת המועד (בצירוף תביעת החוב כשהיא מאומתת בתצהיר מטעם הנושה) והנאמן רשאי להאריך את התקופה בהתאם לנסיבות המופיעות בבקשה. חשוב לציין שבמקרים בהם בקשת הנושה להארכת התקופה נדחית, הוא ראשי לערער על ההחלטה תוך 15 יום לבית המשפט בו מתנהל התיק (הסדר נושים).

הגשת תביעת חוב בהליך פשיטת רגל (חדלות פירעון) יכולה להיעשות באופן מקוון במידה והנושה מיוצג על ידי עורך דין וזאת באמצעות אתר הממונה  (באתר זה גם  ניתן לתקן תביעת חוב שהוגשה – קישור לאתר) או באופן ידני במקרים בהם הנושה איננו מיוצג על ידי עורך דין תביעת חובות.
כאשר בכל תביעת חוב הנושה נדרש תחילה לשלם אגרה, לציין ולצרף את הפרטים והמסמכים הבאים:

• פרטי החייב ומספר תיק חדלות פירעון אצל הממונה (את פרטי התיק ניתן לאתר במערכת המקוונת);
• פרטים אודות מרכיבי החוב;
• אסמכתאות שונות היכולות לבסס את דבר קיומו של החוב ומועד פירעונו (הסדר חוב בהוצאה לפועל);
• פרטי הנושה ומספר חשבון בנק לצרכי תשלום – כולל אישור בנק על זהות בעל החשבון;
• תצהיר חתום ומאומת על ידי עורך דין;
• ייפוי כוח חתום על ידי עורך דין במקרים בהם התביעה מוגשת על ידי מיופה כוחו של הנושה;

מה קורה לאחר הגשת תביעת החוב?

תביעות חוב מוגשות לבית המשפט במחוז בו מתנהל תיק חדלות הפירעון, כאשר כל תביעת חוב מתבררת על ידי הנאמן הממונה לטפל בתיק (עורך דין גביית חובות).
עם סיום הליך הבירור, הנאמן הוא זה הקובע את היקף החוב ופוסק את החלטתו בנוגע לזכותו של הנושה לקבל דיבידנד כזה או אחר מקופת הגבייה.
חשוב לציין שלאחר הכרעת הנאמן בתביעת החוב, התביעה מצטרפת לכלל תביעות החוב אשר הוגשו כנגד החייב ורק בתום הליך השיקום הכלכלי הכספים מחולקים בין הנושים מתוך הסכום היחסי המגיע להם וכן בכפוף לסדרי הנשייה שבדין (חוק שיקום כלכלי).

תביעת חוב בגין חוב מזונות:

תביעות חוב בגין חוב מזונות מוגשות אף הם כנגד חייב המצוי בהליכי פשיטת רגל / חדלות פירעון בדומה לכל תביעת חוב אחרת בהליך חדלות פירעון.
בשונה מיתר החובות, חוב המזונות (וחובות נוספים המפורטים בסעיף 243(א) לחוק) מוגדר כ- חוב בדין קדימה, ולכן במועד פירעון החובות (חלוקת הדיבידנד לנושים), ישולם החוב לנושה בדין קדימה לפני יתר הנושים רגילים (מזונות בפשיטת רגל).

עוד חשוב לציין, שבמקרים בהם הנושה לא מגישה תביעת חוב מזונות במסגרת הליך פשיטת רגל או חדלות הפירעון, היא לא תהיה זכאית לתבוע את החוב שיצטבר במהלך אותה תקופה לאחר סיום הליך פשיטת הרגל ולעומת זאת, אם הנושה מגישה תביעת חוב מזונות כאמור ותיוותר יתרה לחוב המזונות, רשאית הנושה לחזור ולתבוע מהחייב את יתרת חוב המזונות שנותר (בתנאי שהחייב לא יקבל הפטר לחוב המזונות שכן במקרים מיוחדים שנקבעו בפסיקה יכולים החייבים אף לקבל הפטר מחוב מזונות).