"חשבתי שזכיתי בפיס":בוטל הליך שיקום לחייב שהתנהל בחוסר תום לב
בנק דיסקונט הפקיד בטעות מיליון שקל לחשבון של האיש. כשהטעות התגלתה והוא חויב להחזיר את הכסף שמשך – פנה להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי. השופט קבע שעליו להתמודד עם החובות בעצמו וביטל את הליך חדלות פירעון.
התנהלותו של החייב ובקשת הנאמנת
בית משפט השלום בבאר שבע הורה לאחרונה על ביטול הליך שיקום כלכלי לחייב בשל התנהלות בחוסר תום לב. בהליך חדלות פירעון בחשבון האיש הופקדו מיליון שקלים בטעות. במקום לברר את פשר העניין, הוא החל למשוך את הכסף ולבצע העברות בנקאיות לבני משפחתו. בשלב מסוים הטעות התגלתה והאיש החל בהליך חדלות פירעון לנוכח חובו העצום לבנק. כשהתברר לנאמנת כי החוב נוצר במרמה היא ביקשה לבטל את ההליך שיקום כלכלי , והשופט נעתר לבקשתה.
תחילת הפרשה באוגוסט 2020 אז בנק דיסקונט הפקיד בשגגה לחשבונו של החייב מיליון שקלים. בטרם התגלתה הטעות משך החייב 360 אלף שקל ואף ביצע העברות כספים לבני משפחתו. בשלב מסוים הטעות התגלתה ובאוקטובר 2021 ניתן בהסכמה פסק דין המחייב את האיש להחזיר את הכסף לבנק.
האיש כנראה התקשה בהחזר החוב ובשל כך ביקש צו לפתיחת הליכי חדלות פירעון ושיקום כלכלי. בקשתו התקבלה וחובו הכולל בהליך הועמד על כ-822 אלף שקל, מתוכו 538,493 כחוב לבנק דיסקונט. אלא שבחלוף שלושה חודשים בלבד כבר ביקשה הנאמנת לבטל את ההליך שיקום כלכלי.
הנאמנת הפנתה לכך שהחייב העלה שתי גרסאות שונות לסיבת משיכת הכספים: האחת, שסבר כי מדובר בפיצוי שקיבל מתביעה נזיקית בשל תאונת דרכים שעבר. השנייה, שחשב שאלו כספי זכייה ממנוי הפיס שברשותו.
לדברי הנאמנת, כשהעמיקה בבירור נסיבות יצירת החוב על-מנת לדעת איזו מהגרסאות נכונה קיבלה מענה חלקי בלבד מהחייב, מה שמלמד לשיטתה שהחוב נוצר במרמה.
בנסיבות אלה היא עתרה לביטול ההליך חדלות פירעון כאשר הנושה העיקרי – בנק דיסקונט – הצטרף לעמדתה.
החלטת השופט: התנהלות בחוסר תום-לב
החייב מצדו הסביר את המענה החלקי בכך שהנאמנת הציבה בפניו דרישות מופרזות שאין ביכולתו למלא.
השופט קיבל את טענת הנאמנת לפיה החוב לדיסקונט נוצר במרמה. הוא דחה את הסבריו השונים של החייב למשיכת הכספים.
בנוגע להסבר "הפיצוי בשל תאונת הדרכים" הבהיר השופט שהחייב בעצמו הודה כי הפיצוי עמד על 185 אלף שקל בלבד. בנסיבות אלה, גם אם חשב שחברת הביטוח טעתה ושילמה לו סכום גבוה מזה שהוא זכאי לו, לא ברור מדוע בחר להשתמש בכספים.
אשר לתירוץ הזכייה בפיס כתב השופט ש"מדובר באפשרות תמוהה ביותר. האמנם סבר החייב שסכום כה גבוה יועבר לחשבונו מבלי שיקבל כל הודעה בעניין זה תחילה?!".
מסקנת השופט הייתה שהחייב ידע כי מדובר בכספים שאינם שלו, וכי ניסה להבריח אותם לחשבונות אחרים בטרם תתגלה הטעות.
עובדה נוספת המלמדת לדברי השופט על חוסר תום-לבו של החייב, נעוצה בהימנעותו מלעבוד במשך תקופה ארוכה אף שהובהר לו בתחילת ההליך כי אינו רשאי לשבת בבטלה מבלי שהוכר כנכה. בתגובה הוא הגיש אמנם תביעת נכות לביטוח הלאומי, אך זו נדחתה במרץ אשתקד.
יוצא שבדיעבד התברר כי לאורך ההליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי היה החייב כשיר לעבוד ולהעשיר את קופת הנושים. הימנעותו מכך, לדברי השופט, מהווה התנהלות בחוסר תום-לב.
ואם כל זה לא מספיק, התברר שהחייב גם נמנע מלהצהיר על כך שקיבל ירושה מסבתו. במצב שנוצר הורה השופט על חילוט כספי הפיצויים הנזילים שנצברו לחייב בקרן הפנסיה שלו, וכן על ביטול הליך חדלות הפירעון בכללותו – הן מחמת התנהלות חסרת תום-הלב והן מאחר שאם יינתן הפטר הוא ממילא לא יחול על החוב לבנק שנוצר במרמה, כך שאין תוחלת להמשך ההליך.
לסיום קבע השופט שבשל התנהלות החייב, יהא עליו להמתין שנתיים לפחות בטרם יגיש בקשה נוספת לשיקום כלכלי.
