6 שנים לא שילם מזונות וקיבל פטור על מחציתם במסגרת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי
בן 71 ביקש לקבל הפטר על חוב מזונות בסך של כ-90 אלף ₪ , בטענה שהוא סובל מעוני מחפיר וממצב רפואי שהולך ומידרדר. ביטוח לאומי התנגד אך השופט התחשב.
החלטה שנויה במחלוקת נרשמה לאחרונה בבית משפט השלום: גבר שחייב עשרות אלפי שקלים לביטוח הלאומי בשל אי תשלום מזונות למשך תקופה ניכרת, קיבל "פרס" בדמות מחיקת חצי מחוב המזונות. הגם שקבע שהתנהלות החייב לוקה ב"חוסר תום לב של ממש", קבע השופט כי באיזון האינטרסים הנוגדים, של החייב מזה והקופה הציבורית מזה, מוצדק להעניק לאיש את ההפטר החלקי.
החייב (71) קיבל הפטר לאלתר מחובותיו, מלבד חוב המזונות, נוכח גילו המתקדם והכנסתו הצנועה שמסתכמת בקצבת אזרח ותיק, גמלת סיעוד וסיוע בשכר דירה. מדובר בגרוש ואב לילדים שבמשך שש שנים, מ-1999 עד 2005, נמנע מלשלם עבורם מזונות.
ביטוח לאומי נכנס בנעלי החייב לעניין המזונות
ביטוח לאומי, שנכנס בנעלי החייב לעניין המזונות, סיפר שמדובר בסכום מצטבר של כ-162 אלף שקלים אותו שילם לאם הילדים, מתוכם הצליח לגבות כ-74 אלף – כך שנותר לחייב חוב מזונות כלפיו בסך כ-88 אלף שקלים. המוסד התנגד לבקשת החייב לקבל הפטר על החוב.
מנגד טען החייב שמוצדק לפטור אותו לחלוטין מחוב המזונות. לדבריו הוא חי בעוני רב, גר לבדו ומצבו הבריאותי הולך ומידרדר. לטענתו החוב נוצר בתום לב, ודחיית בקשתו תגרום לכך שייאלץ להמשיך להתמודד מול הביטוח הלאומי עד יומו האחרון, וההפטר שקיבל מחובותיו האחרים לא באמת ייטיב עמו ויאפשר לו להזדקן בשיבה טובה.
עמדת ביניים מטעם הממונה על חדלות הפירעון
עמדת ביניים הוצגה מטעם הממונה על חדלות הפירעון. לגישתו, יש לפטור את החייב מ-70% מחוב המזונות, ולחלופין לאפשר לביטוח לאומי לגבות אותו טיפין טיפין מדי חודש, באמצעות גריעה חלקית של הקצבאות המשולמות לחייב.
השופט ביקר בחריפות את התנהלות החייב בשנים הרלוונטיות להיווצרות חוב המזונות, בהן עוד היה צעיר שיכול לעבוד ולפרנס את ילדיו, אך בחר שלא לעשות זאת אלא להפיל את המשימה על הקופה הציבורית.
"החייב היה בגיל 46 שנים בעת שהמוסד לביטוח לאומי החל לשלם את תשלומי המזונות לילדיו", כתב השופט והוסיף: "הדעת נותנת שבתקופה הרלבנטית לתשלומי דמי המזונות על ידי המל"ל, החייב היה בעל כושר השתכרות, ויש להחזיקו כמי שהיה ביכולתו לעבוד, להשתכר, לפעול להשאת השתכרותו ולעמוד בתשלומי המזונות, או לפחות בחלק מהם".
החייב זנח את חובתו לשלם מזונות, ובמחדלו הטיל את תשלומי המזונות על הקופה הציבורית
בתוך כך הדגיש השופט שהחייב נמנע מלבקש הפחתת מזונות או לנקוט בהליך כלשהו לצורך בחינת המזונות. "מתקבל הרושם", כך השופט, "שהחייב זנח את חובתו לשלם את דמי המזונות, הפגין חוסר אכפתיות לגבי תשלומם, הטיל במחדלו את תשלומי המזונות על הקופה הציבורית, והתנהגותו לגבי יצירת החוב כלפי המוסד לביטוח לאומי הייתה כרוכה בחוסר תום לב של ממש".
לצד הביקורת וברוח הצעת הממונה, קבע השופט שבין היתר נוכח גילו המתקדם של החייב והכנסתו המועטת, בסך כששת אלפים שקל לחודש, נכון יהיה לבוא לקראתו, ולפטור אותו מחלק מהחוב. החלטתו הייתה שההפטר יועמד על מחצית החוב, כלומר כ-44 אלף שקלים.
בהקשר לכך הציע השופט לביטוח לאומי לעשות חסד עם החייב, ולשקול לגבות את יתרת החוב באמצעות גריעת 10% מהקצבאות החודשיות שהוא משלם לו, במקום לגבות הכול בבת אחת, זאת בהתחשב בגילו המבוגר ובמצבו הכלכלי הרעוע.
על מנת לשלם כמה שפחות בהליך חדלות פירעון, שיקום כלכלי, פשיטת רגל והסדר נושים, עדיף להתייעץ עם עורך דין המומחה להליכי חדלות פירעון על מנת שימצא את הדרך שבה החייב ישלם כמה שפחות ולהביא אותו להפטר חובות.
