חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, מעניק לחברות הנקלעות לקשיים כלכליים או לפירוק חברה ,כלים משפטיים להגנה מפני נושים, באמצעות מנגנון של הקפאת הליכים. הקפאה זו נועדה לאפשר לחברה "אוויר לנשימה" ולבחון אפשרות לשיקום, מבלי שנושים בודדים ינקטו הליכי גבייה אינדיבידואליים שיפגעו בסיכויי ההבראה ובעיקרון השוויון בין הנושים.
הקפאה אוטומטית עם הגשת בקשה לפתיחת הליכים לפי סעיף 19 לחוק, עצם הגשת בקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון כנגד חברה – בין אם על ידי החברה עצמה ובין אם על ידי נושה – מקימה הקפאת הליכים אוטומטית וזמנית, המונעת המשך או פתיחת הליכי גבייה, עיקולים, מימוש בטוחות והוצאה לפועל כנגד נכסי החברה, וזאת עד להכרעה בבקשה.
הקפאה בצו בית משפט כסעד זמני בית המשפט מוסמך להאריך, לצמצם או להתנות את ההקפאה האוטומטית, ואף להעניק סעדים זמניים נוספים במסגרת הדיון בבקשה לפתיחת הליכים, בטרם מונה נאמן קבוע – למשל עיכוב הליכים ספציפיים או הגנה מפני מימוש בטוחות מסוימות.
הקפאה במסגרת הליך שיקום כלכלי משעה שבית המשפט מורה על פתיחת הליך פירוק לחברה ומינוי נאמן, נמשכת הקפאת ההליכים לכל אורך ההליך, בכפוף לסמכות בית המשפט לאשר חריגים לפי הנסיבות.
הקפאה במסגרת הסדר נושים (חלק י') חברה יכולה לפעול גם במסלול של הסדר נושים לפי חלק י' לחוק, שם ניתן לבקש הקפאת הליכים זמנית כדי לגבש הסדר עם הנושים מבלי שיינקטו הליכים אינדיבידואליים המסכלים את המהלך.
בכל אחד מהמסלולים, שיקול הדעת השיפוטי מתמקד באיזון בין הגנה על החברה החייבת לבין שמירה על זכויות הנושים, תוך בחינת תום הלב וסיכויי ההבראה בפועל.
היקף ההקפאה וסייגים לה חשוב להבהיר כי הקפאת ההליכים בפירוק חברה אינה מוחלטת. גם כאשר היא חלה, בית המשפט רשאי, לבקשת נושה או צד שלישי הרואה עצמו נפגע, להתיר נקיטת הליך מסוים אם שוכנע כי הדבר צודק ונכון בנסיבות העניין, ובלבד שהדבר אינו פוגע באופן מהותי בקיום ההליך או בסיכויי השיקום. כך למשל, ניתן להתיר המשך הליך משפטי תלוי ועומד לצורך בירור עובדתי בלבד, מבלי לגבות בפועל את החוב שייפסק. כמו כן, ההקפאה אינה חוסמת הליכים פליליים, הליכים מנהליים מסוימים, או תביעות למזונות, אשר ממשיכים לחול גם בתקופת ההקפאה, בהתאם לאיזון החקיקתי שנקבע בחוק בין הגנה על החייב לבין ערכים חברתיים אחרים.
שיקולי בית המשפט במתן ההקפאה בבואו להכריע בהיקף ההקפאה ובאורכה, בוחן בית המשפט מספר שיקולים מצטברים: תום ליבה של החברה בהגשת הבקשה, קיומה של תכנית שיקום ריאלית ובת ביצוע, מידת הפגיעה הצפויה בנושים המובטחים והבלתי מובטחים כאחד, וכן האינטרס הציבורי בשימור פעילות כלכלית ומקומות עבודה. בתי המשפט נוהגים לבחון בזהירות בקשות המוגשות בסמוך למועד נקיטת הליכי גבייה משמעותיים על ידי נושה, שכן עלול להתעורר חשש לניצול לרעה של מוסד ההקפאה כאמצעי התחמקות גרידא מפירעון חובות, להבדיל משימוש כן ולגיטימי בכלי שיקומי.
חשיבות הליווי המשפטי לנוכח מורכבות האיזונים הנדרשים, ומאחר שהחלטות בעניין הקפאת הליכים עשויות להשפיע באופן דרמטי הן על החברה החייבת והן על נושיה, מומלץ לחברות הנקלעות לקשיים לפנות בשלב מוקדם ככל האפשר לייעוץ משפטי מקצועי, על מנת לגבש אסטרטגיה מיטבית – בין אם במסלול שיקום כלכלי מלא, ובין אם במסלול הסדר נושים לפי חלק י' לחוק, בהתאם למאפייני החוב, מבנה הנושים וסיכויי ההבראה הריאליים של העסק.
1. האם הקפאת ההליכים חלה אוטומטית עם הגשת הבקשה, או שנדרש צו נפרד מבית המשפט?
לפי סעיף 19 לחוק, ההקפאה חלה באופן אוטומטי מרגע הגשת הבקשה לפתיחת הליכים, ללא צורך בצו נפרד – אם כי בית המשפט רשאי לשנות את היקפה.
2. האם הקפאת ההליכים מגנה גם על נכסים המשועבדים לנושה מובטח?
ככלל כן, אך בית המשפט מוסמך, לבקשת נושה מובטח, לאשר חריגים או להתיר מימוש בטוחה מסוימת אם ההקפאה פוגעת בו באופן בלתי מידתי.
3. מה קורה אם בית המשפט דוחה את הבקשה לפתיחת הליכים?
במקרה כזה פוקעת ההקפאה האוטומטית, ונושים רשאים לשוב ולנקוט הליכי גבייה אינדיבידואליים כנגד החברה כרגיל.
4. האם ניתן לקבל הקפאת הליכים גם במסלול הסדר נושים לפי חלק י', ולא רק בהליך שיקום כלכלי מלא?
כן, חלק י' לחוק מאפשר לחברה לבקש הקפאת הליכים זמנית לצורך גיבוש הסדר נושים, כמסלול חלופי להליך השיקום הכלכלי המלא.
על מנת לנהל הליך חדלות פירעון באופן מועיל, יש לפנות לעורך דין מנוסה המתמחה שנים רבות בהליך חדלות פירעון, שיקום כלכלי, הסדר חובות, הסדר נושים והפטר חובות. פנייה כזאת יכולה לחסוך כספים רבים.
