הנאמנת ביקשה להטיל אישית על החייב תשלום שכר טרחה מוגדל - אך בית המשפט סירב: אין לכך מקור חוקי, ההפניות שלה בלתי רלוונטיות והדבר מנוגד לשיקולי מדיניות
בית המשפט המחוזי בירושלים, דחה את ערעורה של נאמנת להעניק לה 250,000 שקל (בתוספת מע"מ) בתפקידה כנאמנת בהליכי חדלות הפרעון של חייב. הנאמנת גבתה 11,050 שקל בלבד, מתוכם קיבלה 6,000 שקל, וביקשה לחייב את החייב אישית בתשלום שכרה. ההליכים נגד החייב בוטלו בשל ניצול לרעה שלהם, בית המשפט קבע שהוצאות ההליך יכוסו מתוך קופת הנשייה והנאמנת לא ערערה על ההחלטה.
הנאמנת טענה, כי השקיעה בתיק 180 שעות עבודה וביקשה לפסוק לה שכר תמורת מאמץ מוגבר (בסך 1,390 שקל לשעה). זאת, למרות שכאמור בפועל גבתה סכום זניח שממנו כבר קיבלה מחצית, ולמרות שבית המשפט דחה בקשות מרכזיות שלה, כגון להרמת מסך "הפוכה" ולמכירת דירתו של החייב. בית משפט השלום בירושלים דחה את בקשתה, וכאמור בית משפט המחוזי דחה את ערעורה.
השופט מונה שורה של נימוקים לדחיית הערעור ובראשם העדר מקור חוקי לחיובו האישי של החייב. "הכלל הנוהג בדיני חדלות פירעון, כפי שנקבע במפורש בחוק חדלות פירעון, הוא כי הוצאות הליכי חדלות הפירעון, ובכללן שכר הנאמן, משולמות מנכסי קופת הנשייה בלבד... הוראות חוק אלו, בהיותן חקיקה ראשית ומפורשת, מקימות הסדר שלילי שאינו מאפשר גבייה של שכר הנאמן ממקורות אחרים, ובפרט לא מחיוב אישי על היחיד".
עוד מציין השופט, כי הוראות הממונה על חדלות פירעון בנוגע לחישוב שכרו של הנאמן, אליהן הפנתה הנאמנת, עוסקות רק בשיעור השכר מתוך קופת הנשייה ולא בזהותו של המשלם. היא ניסתה להסתמך גם על תקנות סדר הדין האזרחי, אך השופט אומר שהתקנות אליהן הפנתה עוסקות בהוצאותיו של הצד שזכה בהליך, ולכן אינן רלוונטיות לעניינה. לדבריו, גם האפשרות להטיל הוצאות על מי שמבקש חדלות פירעון בחוסר תום לב אינה רלוונטית, שכן היא אינה נוגעת לשכר הנאמנת שניסתה להתבסס על פסיקת בית המשפט העליון - אך השופט שוב אומר שמדובר במקרה שונה לחלוטין. באותה פסיקה (הלכת אבי אלקיים) נדונה הפקדת ערובה מראש על ידי יוזם הליך חדלות פירעון של תאגיד, וזאת כדי להבטיח כיסוי הוצאות בסיסיות של הנאמן במקרים של חברה ריקה. אולם, בית המשפט העליון הבחין שם במפורש בין הליכי חדלות פרעון של חברה לבין אלו של יחיד, וקבע שאין לגזור גזירה שווה ביניהם. אותה הלכה מילאה חסר בענייני תאגידים, בעוד בנוגע לשכר נאמנים בהליכים נגד יחידים קיימת כאמור חקיקה מפורשת.
"סבסוד צולב" לבעלי תפקידים"הטלת חיוב אישי על היחיד בסכום כה גבוה, לאחר ביטול ההליך, תיצור לחייב חוב חדש ותעמיק את חדלות פירעונו, דבר המנוגד לתכליותיו המרכזיות של חוק חדלות פירעון, ובפרט למטרת שיקומו הכלכלי של היחיד". הוא גם מציין, כי בפועל קיים "סבסוד צולב" בשכרם של בעלי תפקידים: "עורכי דין המשמשים בעלי תפקיד בהליכי חדלות פירעון, הליכי הוצאה לפועל, ואף כמייצגים של 'נושים מקצועיים' הם אכן 'שחקנים חוזרים' הנהנים לעיתים משכר גבוה כנגד עמל מועט ולעיתים חרף עמל ניכר זוכים לשכר מועט".
על מנת לעמוד בדרישות הליך השיקום כלכלי או פשיטת רגל כדי לקבל הפטר חובות, יש להיות מיוצג על ידי עורך דין ותיק ומנוסה בהליכי חדלות פירעון, שיקום כלכלי, פשיטת רגל, הסדר חובות והפטר חובות.
על מנת לנהל הליך חדלות פירעון באופן מועיל, יש לפנות לעורך דין מנוסה המתמחה שנים רבות בהליך חדלות פירעון, שיקום כלכלי, הסדר חובות, הסדר נושים והפטר חובות. פנייה כזאת יכולה לחסוך כספים רבים.
