תביעות בנקים

חברה שרכשה מוצרי טיפוח ובשלב מסוים ביטלה את ההמחאות שמסרה לספק חויבה לאחרונה לפרוע אותן. בית משפט השלום בבאר שבע קבע כי הודעת הביטול שמסרה החברה בטענה שהסחורה הייתה פגומה, אינה עולה בקנה אחד עם המצב בשטח לפיו המוצרים סופקו לחברה והיא המשיכה לשווק אותם. פסק כי מדובר בדיווח שקרי העולה כדי מרמה וחוסר תום לב, ובנסיבות אלה מוצדק להרים את מסך ההתאגדות בין החברה ובעליה, ולחייב אותם בחלק ניכר מהחוב באופן אישי.

עובדת שהוצאה לחל"ת בעקבות מלחמת חרבות ברזל כשהיא חייבת עשרות אלפי שקלים לנושיה, זכתה לאחרונה בבית משפט השלום לתכנית שיקום מתחשבת. השופט אישר את המתווה אליו הגיעו החייבת והממונה על חדלות פירעון, לפיו האישה תישא בכ-73% בלבד מחובותיה בפריסת תשלומים ל-5 שנים. בנוסף, הוא קיבל את בקשתה למחיקת חוב פיגורים שנצבר.

בית משפט השלום דחה לאחרונה תביעה שהגיש בנק "מרכנתיל דיסקונט" לפירעון צ'קים בסך כולל של 145,000 שקל, שנתן זכיין של חברה לפקודת החברה שקרסה בהמשך. החברה מצדה "גלגלה" את הצ'קים לניכיון בבנק על מנת לבחון את כושרו הפיננסי של הזכיין, והחזירה לזכיין את הכסף בסמוך למועד פירעונם. בשלב מסוים החברה הגיעה לחדלות פירעון והבנק הגיש תביעה אישית נגד הזכיין למימוש הצ'קים. ביהמ"ש קבע שהתנהלות הבנק הייתה חסרת תום לב ולכן הוא לא נחשב "אוחז כשורה" הרשאי לפרוע את הצ'קים חרף התנגדות בעליהם.

בנק הבינלאומי הראשון נקט פעולות חד-צדדיות נגד אישה שהשתתפה בכתבה בערוץ 10 שממנה "הבין" שפשטה רגל. ביהמ"ש חייב לפצותה.

אחד היתרונות הקיימים בחוק חדלות פירעון שנכנס לתוקפו בספטמבר 2019, מצוי בסעיף 324 המסמיך את שופט בית משפט לאשר הסדר נושים גם אם לא הושג רוב התומך בהסדר – כפי שהיה נדרש בחוק הישן.