הבנק החתים אדם על ערבות להלוואה אך לא פירט את התנאים לערבות

הערב הנוסף טען שהוא חתם על הערבות כחלק ממערכת ההסכמים בינו לבין בעלי המניות.
לדבריו, הובטח לו בין היתר שהם יצמצמו את חוב החברה לבנק באמצעות הפקדה של 40,000 שקל לחשבון אך הדבר לא נעשה (חשבון בנק מוגבל). עוד לדבריו, כשהצטרף כערב להלוואה הוא הסתמך על דברי בעלי המניות ביחס למצב החברה אך בדיעבד התברר שאלה לא גילו לו את היקף החובות האמיתי.
הוא הוסיף כי הסכים לערוב להתחייבויות החברה כלפי הבנק אך ורק כערב נוסף, ולא כערב בודד.

השופט עזריה אלקלעי מבית משפט השלום בתל אביב הבהיר כי החוק מקנה הגנות שונות ל״ערב יחיד״ – אדם שאינו בעל עניין בחברה החייבת ואין לו תועלת כלכלית בעסקת ההלוואה.  
לדבריו, מהמסמכים השונים עולה כי הנתבע אינו בעל מניות או מנהל בחברה, כך שמדובר ב״ערב יחיד״. בהתאם לחוק הערבות, אם הבנק לא גילה לערב היחיד את עובדת היותו ״ערב יחיד״ או ״ערב מוגן״, הוא פטור מערבותו.
השופט הוסיף כי הנתבע לא הגיש תצהיר עדות ראשית ולא הוכיח שלא ידע כי הוא ערב יחיד.
עם זאת, דווקא ממסמכי הבנק עולה שהוא לא גילה לנתבע שהוא ״ערב יחיד״. זאת ועוד, כותרת המסמך עליו הוחתם הנתבע מטעה – ״הודעה לערב שאינו ״ערב יחיד״ (הסדרי חובות מול הבנקים).

כלומר, הבנק יצר בפני הנתבע מצג שגוי לפיו הוא אינו ערב יחיד. השופט הסביר כי הפרת חובת הגילוי שבחוק כלפי הערב מביאה לביטול הערבות, אלא אם הבנק מוכיח שהנתבע ידע כי הוא ערב יחיד, מה שלא הוכח במקרה זה (תביעות בנקים).