החייב (39), נשוי ואב לשלושה קטינים, הוא בעל עסק בתחום הבנייה והקבלנות שנקלע לחובות רבים בסכום כולל של כ-1,436,000 שקל. החובות הגבוהים, תיקי ההוצאה לפועל והעיקולים רבצו עליו ולא אפשרו את המשך ניהול העסק ופרנסת משפחתו.

בשלב מסוים הועבר הדיון על מציאת מתווה פירעון חובות ראוי אל בין כותלי בית המשפט. במסגרת ההליך בוצע אבחון מעמיק ביחס לנתוניו הכלכליים של החייב ובסופו של יום הוגשה הצעה מטעמו שלפיה הוא יפרע 210,000 שקל בפריסה ל-18 חודשים.

בדיון שנערך בספטמבר האחרון עדכנה מנהלת ההסדר, כי שני הנושים העיקריים– ביניהם בנק הפועלים – הסכימו להסדר בעוד ששניים מהנושים התנגדו– בהם מועצה אזורית חבל מודיעין – התנגדו.

בא-כוח הממונה על חדלות פירעון, הוסיף על דבריה כי הגם שאין רוב בקרב הנושים להסדר וכי הוא משקף פירעון מזערי בלבד של החוב, בתמונה הכוללת הוא מיטיב עם הנושים לעומת צו שיקום רגיל ולכן הוא מציע לקבלו.

השופטת החליטה לאשר את הסדר הנושים חרף העובדה שהוא לא אושר ברוב מניין כנדרש, לנוכח ארבע סיבות.

האחת, שהנושים שאישרו את ההסדר הם בעלי 89% מהחוב. כלומר מבחינת ערך הנשייה, הם מהווים רוב מוחלט. השנייה, בין התומכים ישנו "נושה מתוחכם" – בנק הפועלים – שחזקה עליו כי לא יאשר הסדר שאינו מיטיב עמו. סיבה שלישית היא שלא נמצאו בטיעוני הנושים המתנגדים להסדר נימוק כלשהו המצדיק את דחיית ההצעה. והסיבה הרביעית והחשובה ביותר היא שמדובר באלטרנטיבה הטובה ביותר מבחינת הנושים.

"השתכנעתי", כתבה השופטת, "כי סכום התשלום החודשי אשר יגבה מהחייב הינו גבוה בהרבה מזה שישולם על ידו במסגרת הליך חדלות פירעון. לדברים אלה מצטרף הנתון שעל פי הסדר החוב מלוא הסכום צפוי להתקבל בקופת הנשייה תוך 18 חודשים, כלומר – הנושים צפויים לקבל את הדיבידנד תוך פרק זמן קצר בהרבה מפרק הזמן שהיה לוקח לכך במסגרת הליך חדלות פירעון".

לפיכך השופטת אישרה את הצעת ההסדר שלפיה לכספים הצבורים זה מכבר בקופת הנשייה יתווספו תוך שנה וחצי 210,000 אלף שקל וייתכן שאף כספים שיתקבלו כתוצאה ממימוש זכויות סוציאליות לא מוגנות של החייב, ככל שישנן כאלה.

על מנת להגיע להסדר נושים בסכום נמוך ככל שניתן, יש להתייעץ עם עו"ד הבקיא בהליכי חדלות פירעון, שיקום כלכלי, פשיטת רגל והסדר נושים.