בזכות תביעה: נכה יקבל בחזרה כספים שנגנבו מחשבונו
בן 52 טען שאלמוני השתמש באמצעי הזיהוי שלו ללא ידיעתו ובמשך חודשיים רוקן את חשבונו בבנק הדואר. ביהמ"ש אישר: יוחזרו לו 150 אלף שקלים.
תביעה על רשלנות הבנק בשמירה על כספים
נכה המנהל את חשבונו בבנק הדואר נדהם לגלות יום בהיר אחד שהוא מרוקן מכספים. בתגובה הוא הגיש תביעה בה טען לרשלנות הבנק בשמירה על כספו. הטענה הייתה שבמשך שבע פעמים שונות אפשרו פקידי הבנק לאלמוני לבצע משיכות והעברות מחשבונו, מבלי לוודא שהוא אכן בעל החשבון. בשבוע שעבר אישרה השופטת מבית משפט השלום בחיפה פשרה, שלפיה בנק הדואר ודואר ישראל ישלמו לבעל החשבון 150 אלף שקלים.
בתביעה נגד הבנק שהוגשה לבית המשפט, התובע (52), מנהל חשבון בסניף בנק הדואר שבעיר, אליו הוא מפקיד מדי חודש את קצבאות הנכות שמקבל מביטוח לאומי. לדברי התובע, נכון ליולי 2024 נצברו בחשבונו כ-180 אלף שקלים כתוצאה מהפקדת הגמלאות, שהן מקור הכנסתו היחיד.
"הדבר היכה בתובע כרעם ביום בהיר"
במהלך אותו חודש, סיפר התובע, הוא פנה לתחנת המשטרה בתלונה על גניבת תעודת הזהות שלו. בחלוף חודשיים, בשלהי ספטמבר 2024, חשכו עיניו כשגילה כי חשבונו מרוקן לחלוטין מכספים. לטענתו, הוא מצא שבחודשיים שחלפו מישהו ביצע משיכות והעברות מחשבונו למוטב אחר, במשך לא פחות משבע הזדמנויות שונות.
"הדבר היכה בתובע כרעם ביום בהיר", נטען בתביעה. האיש סיפר כי פנה באמצעות עורך דינו במכתב התראה לבנק הדואר בדרישה להשיב את הכספים שנגנבו, אלא שכל שקיבל הייתה תגובה לקונית לפיה הנושא נמצא בחקירת משטרה, ובידי יחידת הביטחון של חברת דואר ישראל. מכאן התביעה שהוגשה לבית המשפט.
איפשר משיכת כספים ללא אימות זהות המושך
טענתו המרכזית של בעל החשבון הייתה שהבנק התרשל כשבמשך שבע פעמים אישר למישהו שאינו הוא לבצע משיכות והעברות מחשבונו, וזאת מבלי לאמת את זהותו. לטענתו, ברור שאם פקידי הבנק היו עושים השוואה פשוטה בין תמונתו וחתימתו לבין אלה של האדם שניצב מולם – היו עומדים על ההבדל ביניהם, וחשדם היה מתעורר.
בכתב ההגנה של הנתבעות, חברת בנק הדואר וחברת דואר ישראל, אשר הוגש לבית המשפט באמצעות, כפרו השתיים במיוחס להן. לטענתן התובע הסתיר מבית המשפט כי הלכה למעשה, הוא זה שמסר את תעודת הזהות שלו – המכילה את פרטי חשבונו ודוגמת חתימתו – לאדם אחר, והיא לא נגנבה ממנו.
לבסוף התפשרו הצדדים לאחר פיצוי משמעותי לתובע
בנסיבות אלה, טענו הנתבעות, החתימות על גבי טפסי המשיכה וההעברה היו זהות לאלו של התובע, וממילא לא היה באפשרותן לעלות על הקנוניה. "לא הייתה בידי הנתבעות כל אפשרות למנוע את ביצוע הפעולות, והתובע עצמו הוא זה שעליו מוטלת האחריות במקרה מעין זה", נטען בכתב ההגנה.
אלא שלאחר דין ודברים נוסף בין הצדדים, הם הגיעו להסכמה שלפיה בנק הדואר ודואר ישראל ישלמו לבעל החשבון 150 אלף שקלים. זאת על דרך הפשרה ולצורך סילוק סופי ומוחלט של טענותיהם האחד כלפי השני.
כדי "להילחם" בבנק, יש להיות מיוצג על ידי עורך דין ותיק ומנוסה בתביעות בנקים.
