בן ה-72 טען שדירת מגוריו הועברה לבנו, אך השופט מצא שהיא בפועל עדיין שלו. נוכח גילו וחובותיו הנמוכים יחסית, הוחלט שלא לבטל את ההליך בשל חוסר תום-לב, אלא לקבוע תכנית פירעון.
תושב ירושלים המתפרנס מקצבאות, שנקלע לחובות, טען במסגרת הליך חדלות הפירעון ושיקום כלכלי בעניינו, שאין לו נכסים למימוש. אלא שהשופט בית משפט השלום בירושלים הגיע למסקנה אחרת לחלוטין: כי דירת מגוריו שייכת לו הלכה למעשה, ולא לבנו כפי שטען. על רקע גילו המתקדם ואינטרס נושיו בפירעון חובם, קבע השופט תכנית שיקום כלכלי בעניינו, חלף ביטול ההליך בשל חוסר תום-לב.
מדובר באלמן בעשור השמיני לחייו המתגורר בגפו בדירתו שבירושלים. ב-2002 העביר את הזכויות בנכס לאחד מארבעת ילדיו, כשלטענתו – כיום הוא משלם לו שכירות בסך 1,200 שקל לחודש. בין לבין נקלע האיש, המתקיים מקצבאות זקנה והבטחת הכנסה, לחובות בסך כ-179 אלף שקל, בגינם פתח בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי. הנאמן אישר מתוכם כ-123 אלף שקל.
החייב סיפר במסגרת ההליך שהסיבה לחובותיו הינה הלוואות שנטל לצרכי מחיה ולא החזיר, כמו גם חובות לעירייה ולמשרד הרישוי שלא שילם. הוא הצהיר שאין בבעלותו נכסים למימוש, ואולם בעלי התפקיד – הממונה והנאמן – התרשמו אחרת. הם טענו ל"חוסר בהירות לגבי מצב הדירה והזכויות בה", המצדיקה, כך לשיטתם, לחייבו בתשלום 72 אלף שקל בפריסה ל-4 שנים כתנאי להפטר.
מנגד טען החייב שיש להעניק לו הפטר לאלתר, בהתחשב בעובדה שדירת מגוריו שייכת לבנו ולאור היותו נעדר כושר השתכרות המתקיים מקצבאות, בהתאם להלכת לשצ'נקו הידועה.
השופט דחה את בקשת החייב להפטר לאלתר, נוכח התרשמותו כי בניגוד לטענותיו – דירת מגוריו שייכת הלכה למעשה לו, ולא לבנו. השופט סמך את קביעתו על מספר נימוקים, ביניהם העובדה שהעברת הזכויות לא הסתיימה ברישום בטאבו, כמו גם חילופי גרסאות מטעם החייב שכללו הודאה מצדו כי יש לו זכויות בדירה, תוך הבעת קושי להסביר מדוע מלכתחילה העביר את הנכס לבנו.
"מכל הטעמים שפורטו לעיל, אני קובע לצורך ההליך שלפניי כי היחיד הוא הבעלים בפועל של הנכס והמחזיק בו. משעה שזוהי מסקנתי, והגם שהיחיד בגיל פנסיה, והגם שהכנסותיו המתועדות היחידות הן מקצבאות, הרי שבהיותו בעל נכס, הוא אינו נכנס בגדר הוראות הלכת לשצ'נקו, המאפשרות מתן הפטר לאלתר למי שמחייתו על קצבאות בלבד", כתב השופט.
אכן, צוין בהקשר הזה, שעה שהחייב התנהל בחוסר תום-לב היה מקום לכאורה להורות על ביטול ההליך, ואולם למסקנת השופט - אין מקום לעשות זאת על רקע גילו המתקדם, חובותיו הנמוכים יחסית ואינטרס נושיו בפירעון חובם. "יש מקום לקבוע צו שיקום כלכלי שישקף את מכלול הנסיבות, תוך העדפת האינטרסים של הנושים על פני אלו של היחיד, נוכח התנהלותו בהליך", קבע.
מדוע נדחתה בקשת החייב לקבלת הפטר חובות לאלתר, על אף שהכנסתו מורכבת מקצבאות בלבד?
בקשת החייב להפטר חובות לאלתר נדחתה משום שהשופט קבע כי הוא הבעלים של דירת מגוריו, ולא בנו – כפי שטען . הגם שהכנסתו מורכבת מקצבאות זקנה והבטחת הכנסה, עצם בעלותו על נכס מוציאה אותו מגדר הלכת לשצ'נקו, המאפשרות הפטר חובות מיידי אך ורק למי שמחייתו על קצבאות ואין בלבד בבעלותו נכסים בני מימוש.
מה הם הגורמים שהביאו את השופט להעדיף הליך שיקום כלכלי על פני ביטול הליך חדלות הפירעון לחלוטין?
על אף שהחייב התנהל בחוסר תום-לב – ולא בין היתר שמסר גרסאות סותרות רשם את העברת הדירה בטאבו – בחר השופט שלא לבטל את הליך חדלות הפירעון אלא לקבוע תכנית שיקום כלכלית. שלושה שיקולים עיקריים הנחו אותו: גילו המתקדם של החייב )72(, שכר חובותיו הנמוך יחסית, ואינטרס הנושים לקבל לפחות חלק מפירעון חובם.
מהם תנאי תכנית הפירעון שנקבעה כתנאי לקבלת הפטר החובות?
חלק הליך השיקום הכלכלי, קבע השופט שלושה תנאים מצטברים לקבלת הפטר החובות: ראשית, שכר של 50 אלף שקל החולקים ל40- תשלומים חודשיים 1,250 שקל כל אחד; שנית, הסדרת חובות הפיגורים שנצברו במהלך חדלות הפירעון; שלישית, העברת חלקו בקרן הפנסיה של אשתו המנוחה בחברת " כלל " לטובת קופת הנשייה – תוך חודש ימים.
כיצד העברת הדירה לבן על הכרעת השופט בהליך חדלות הפירעון?
העברת הדירה לבן, שבוצעה כבר בשנת ,2002 לא הוכרה על ידי השופט כהעברה תקפה לצורך הליך חדלות הפירעון. הסיבה היא שהעברה זו מעולם לא הושלמה ברישום בטאבו. בנוסף, החייב מסר גרסאות סותרות – עוד הודה שיש לו זכויות בדירה ולעיתים הכחיש זאת – מה שחיזק את המסקנה שהנכס שייך לו הלכה למעשה. ממצא זה הוא שמנע את הפטר החובות המיידי והוביל לקביעת תכנית שיקום כלכלי במקומו.
לפיכך השופט פסק שכתנאי לקבלת ההפטר, יהיה על החייב לעמוד בתכנית פירעון הכוללת תשלום 50 אלף שקל בפריסה ל-40 תשלומים, בסך 1,250 שקל כל אחד, זאת בתוספת הסדרת חובות הפיגורים שצבר במסגרת ההליך, והפניית חלקו בקרן הפנסיה של אשתו המנוחה בחברת "כלל" לטובת קופת הנשייה, תוך חודש ימים.
על מנת לנהל הליך חדלות פירעון באופן מועיל, יש לפנות לעורך דין מנוסה המתמחה שנים רבות בהליך חדלות פירעון, שיקום כלכלי, הסדר חובות, הסדר נושים והפטר חובות. פנייה כזאת יכולה לחסוך כספים רבים.
על מנת לנהל הליך חדלות פירעון באופן מועיל, יש לפנות לעורך דין מנוסה המתמחה שנים רבות בהליך חדלות פירעון, שיקום כלכלי, הסדר חובות, הסדר נושים והפטר חובות. פנייה כזאת יכולה לחסוך כספים רבים.
