נכה מקרית אתא רוקן את החשבון כמה ימים לפני שנכנס לחדלות פירעון

פרטי החייב ומצבו הכלכלי

תושב קרית אתא בן 62, גרוש ואב לשני בגירים, גר בדירה של עמיגור ומקבל קצבת נכות חודשית של 4,556 שקל בלבד. לפי הנתונים, הוא נכה בשיעור של 64% ומוכר כבעל דרגת אי-כושר עבודה של 100% לצמיתות, ולא עבד מ-2019. במרץ 2025 הוא עתר ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה בבקשה לפתוח הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי בעקבות חובות בסכום כולל של כ-70 אלף שקל - הליך שני מסוג זה בחייו, אחרי שהוא כבר קיבל הפטר לאלתר ב-2019 בתיק קודם. אבל מה שהתגלה בדרך לא היה סיפור של חייב מובס שמבקש מקלט, אלא תמונה אחרת בהרבה.

הגבלת חשבון החייב

הסתבר כי בעקבות החובות נוצרה הגבלת חשבון הבנק שלו ואינו יכול לפעול בחשבון.

ממצאי הנאמנת והתנהגות החייב

הנאמנת הגישה דו"ח שחשף שורה של מעשים שלא הסתדרו טוב עם הסיפור שהחייב הציג. לפי הדו"ח, הוא נטל הלוואה ממנורה באפריל 2025 בלי לדווח עליה, ניהל חשבון בבנק דיסקונט שגם עליו לא דיווח חשבון שהוגבל, ולפני הכניסה להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי רוקן את החשבון ומשך כספים מקופות גמל. הנאמנת ציינה גם שלאור "נסיבות יצירת החובות והתנהלות היחיד בחוסר תום לב", היא ממליצה על ביטול ההליך כולו.

משיכת כספי פנסיה והעברות

אבל זה רק הקצה של החוט. בדיון שהתקיים בפני הרשם, התברר עניין כספי גדול הרבה יותר: החייב משך כ-142 אלף שקל מקופת הפנסיה שלו, בפעימות שנמשכו כמה ימים, החל מה-16 במרץ 2025 - שבועות ספורים לפני שפנה ללשכת ההוצאה לפועל לקבל הפטר חובות. כשנשאל על כך, הוא טען שמדובר בכספי הפנסיה שלו ושהוא היה חייב כספים לבני משפחתו, אך לא הצליח לפרט מי הם בני המשפחה האלה ולא הציג שום אסמכתא לחובות. הפרט היחיד שמסר היה שהוא העביר 30 אלף שקל לבתו, כביכול עבור הלוואה שהיא נטלה לצורך מימון החתונה של בנו.

בדיקות חשבון ומסקנות הרשם

הרשם לא הסתפק בזה. מבדיקת תנועות החשבון התגלה פרט מטריד עוד יותר: ב-18 במרץ 2025, באותו היום שבו החייב חתם על ייפוי כוח לעורך דינו לקראת ההליך, בחשבון בדיסקונט עוד היה סכום של 66.25 אלף שקל, שהיה מכסה את כל חובותיו. רק כשבועיים אחר כך, ב-2 באפריל 2025, "הספיק" החייב לרוקן את החשבון לחלוטין. כלומר בזמן שהיה לו את הכסף לסגור את החוב בלי שום הליך - הוא בחר להעביר אותו למקום אחר.

ביקורת הרשם על החייב

"מן הראוי כי אותם בני משפחה היו מצטרפים להליך"על המעשים האלה כתב הרשם בלשון חדה: "מעשיו של היחיד אינם דרים בכפיפות אחת עם חובת תום הלב". הוא גם מתח ביקורת קשה על טענת ההלוואות המשפחתיות שהחייב ניסה להשתמש בה כדי להסביר את העברת הכספים: "אם היחיד היה חייב כספים לבני משפחתו, הרי מן הראוי כי אותם בני משפחה היו מצטרפים להליך, מגישים תביעות חוב ומתחלקים עם יתר הנושים בכספים קופת הנשייה, ולא לסייע בידי היחיד להעלים את נכסי קופת הנשייה".

החלטת הרשם והנימוקים

ובכל זאת - ולמרות בקשת הנאמנת לבטל את ההליך כליל, הרשם בחר בדרך אחרת. הוא קבע שביטול הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי פשוט לא יביא תועלת לנושים, ושההגיון מאחורי ההחלטה ברור: למה לסגור את הדלת, אם אפשר לחייב את האיש להחזיר בעצמו את מה שהבריח? לדברי הרשם, "משרואה אני את טובת הנושים, שהיחיד היה יכול לשלם להם את חובם בנקל אילולא העלים את הכספים, לא מצאתי לבטל את ההליך, אלא לחייב את היחיד להשיב את נכסי קופת הנשייה". ולמי שיחשוב שזו פתיחת פתח לעוד התעלמות, הרשם הוסיף אזהרה ברורה: אם החייב לא יחזיר את הכסף, הוא ישקול לתת צווים נוספים להשבת הכספים - אלא שלדבריו ביטול ההליך כשלעצמו "לא יניב תועלת ממשית לנושים".

דרישות התשלום והסנקציות

בפועל, הצו שניתן מחייב את החייב להעביר לקופת הנשייה את כל הכספים שנותרו בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות שלו, וכל נכס נוסף שיגיע לידיו במהלך התקופה. בנוסף, הוא נדרש להזרים לקופת הנשייה  סכום כולל של 94 אלף שקל, שיכלול דיבידנד מלא לנושים בתוספת הוצאות משפט של ההליך. הוא יידרש לשלם 60 תשלומים חודשיים של 1,250 שקל, החל מה-15 ביולי, ועוד 19 אלף שקל נוספים עד תום התקופה. תקופת התשלומים נקבעה ליותר משלוש השנים הסטנדרטיות שבחוק - לא כעונש, אלא דווקא כדי לאפשר לחייב, בהינתן הכנסתו הצנועה, להשלים את ההחזר בלי לקרוס תחתיו.

סנקציות אפשריות על החייב

ומה אם החייב לא יעמוד בתנאים? הסנקציות שמפורטות בצו אינן סימליות: הארכת תקופת התשלומים, הגדלת הסכומים, הטלת הגבלות מחדש, ובמקרה הקיצוני - ביטול הצו וההפטר עצמו, ואף חשיפה לאישום פלילי בעקבות הסתרת מידע מהרשם או מהנאמנת, בהתאם לסעיף 346 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.

המלצה לפנות לעורך דין

על מנת לנהל הליך חדלות פירעון באופן מועיל, יש לפנות לעורך דין מנוסה המתמחה שנים רבות בהליך חדלות פירעון, שיקום כלכלי, הסדר חובות, הסדר נושים והפטר חובות. פנייה כזאת יכולה לחסוך כספים רבים.

שאלות ותשובות

שאלה 1: האם רשם ההוצאה לפועל יכול לבטל את הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי אם מתגלה שהחייב פעל בחוסר תום לב?

כן, זו סמכות נתונה לרשם, אך היא אינה אוטומטית. כפי שראינו במקרה הנדון, גם כאשר הנאמנת המליצה במפורש על ביטול ההליך בשל התנהלות החייב בחוסר תום לב, הרשם בחר שלא לאמץ את ההמלצה. המרכז היה טובת הנושים: ביטול ההליך לא היה מבטיח להם החזר טוב יותר מאשר המשך ההליך תוך חיוב החייב להשיב את הכספים שהעלים. כל מקרה נבחן לגופו, מומלץ להיוועץ עם עו"ד שיקום כלכלי המכיר את שיקולי הרשמים בנושא.

שאלה 2: מה ההשפעה של הגבלת חשבון בנק כולל הליך חדלות פירעון, וכיצד היא משפיעה על החייב?

הגבלת חשבון נכפית בדרך כלל כאשר חובות נצברים וכשלים בניהול החשבון, ומונעת מהחייב לבצע פעולות בנקאיות שוטפות כולל משיכת שיקים. במקרה שתואר במאמר, הגבלת החשבון הייתה אחת הסימנים הראשונים למצוקה הכלכלית של החייב עוד לפני פנייתו להליך. חשוב לדעת שהגבלת חשבון אינה פוטרת את החייב מחובת הדיווח המלא על נכסיו ופעולותיו הפיננסיות במסגרת ההליך, ואי-דיווח על להיחשב כהפרה חמורה של חובת תום הלב.

שאלה 3: האם ניתן להעביר כספים לבני משפחה לפני פתיחת הליך חדלות פירעון כדי "להציל" אותם מנושים?

לא, וניסיון כזה יכול להיות מכשול בסיכויי לקבל הפטר חובות. הרשם קבע באופן חד-משמעי שאם אכן היו לחייב חובות כלפי בני משפחתו, היה על בני משפחה להצטרף להליך כנושים רגילים ולהגיש תביעות חוב משלהם, ולא לקבל העברות כספיות מחוץ לקופת הנשיה תוך עקיפת יתר הנושים. כזו נתפסת ככלי להברחת נכסים, ועלולה להוביל לחיוב בהשבת הכספים ולסנקציות נוספות.

שאלה 4: מה הסיכון של החייב אם לא יעמוד בתנאי הצו ?

הסיכון משמעותי ומדורג. הצו אפשרי במקרה זה כולל מנגנון ענישה הדרגתי: תחילה הארכת תקופת התשלום והגדלת הסכומים, לאחר הטלת הגבלות מחודשת על החייב, וצד הקיצוני - ביטול הצו והפטר עצמו. מעבר לכך, קיימת חשיפה לאישום פלילי לפי סעיף 346 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018, במקרה של הסתרת מידע מהרשם או מהנאמנת. לכן, ליווי של עו"ד שיקום כלכלי לאורך כל התקופה ההליך חיוני כדי לעמוד בתנאים מלאים. ולמנוע סיכון לביטול ההפטר.