רשם ההוצאה לפועל קיבל את בקשתו של נכה צה"ל שיקומי ממלחמת לבנון השנייה, הסובל מנכות של 422% ופוסט טראומה קשה, להפחתת ריביות מצטברות על חובות ישנים. בהחלטתו ציין כי נסיבותיו האישיות של החייב, פציעתו הקשה והעובדה שהנושים לא נקטו הליכים במשך שנים, מצדיקות הפחתה משמעותית בריביות. החוב הכולל של החייב ירד מ-512 אלף שקל ל-172 אלף שקל בלבד, כשהמימון להסדר יגיע ממשרד הביטחון
בבניין ישן ברחוב שקט בחיפה גר י"צ, גבר בן 43 שנושא על גופו ובנפשו את פצעי מלחמת לבנון השנייה. לפני כמעט שני עשורים הוא נפצע קשה בקרבות, מאז הוא מוכר כנכה צה"ל שיקומי בדרגת נכות חריגה במיוחד של 422%. לצד הפציעה הגופנית, הוא מתמודד גם עם פוסט טראומה חמורה. הפציעה ההיא, שהשאירה בו צלקות פיזיות ונפשיות עמוקות, הובילה עם השנים גם להידרדרות כלכלית קשה. תיקים נפתחו נגדו, חובות תפחו, הליכים נגררו במשך שנים, ולבסוף - כמו שקורה לא פעם - הצטברה ריבית שניפחה את חובותיו לסכומים דמיוניים כמעט.
לפני ימים אחדים פרסם רשם ההוצאה לפועל ורשם קהילתי מלשכת חיפה, החלטה נדירה ומפורטת הנוגעת למקרהו של י’. בהחלטתו קבע הרשם כי חובותיו של החייב, שהגיעו לכ-512,640 שקל, יופחתו ל-172 אלף שקל בלבד. ההפחתה הדרמטית נעשתה לאחר בחינה כוללת של נסיבותיו האישיות, מצבו הרפואי, ההיסטוריה הכלכלית שלו, ובעיקר העובדה שהנושים לא פעלו במשך שנים לגביית חובם ולא השיבו כלל לבקשתו להפחתת ריביות.
בהחלטה שנפרשת על תשעה עמודים ציין הרשם כי סמכותו להפחית ריביות מעוגנת בסעיף 81א4 לחוק ההוצאה לפועל, ובייחוד לאחר תיקון 75 לחוק שנכנס לתוקף בינואר 2025. התיקון, כך כתב, הרחיב את סמכות רשמי ההוצאה לפועל להפחתת ריביות הפיגורים גם ללא טעמים מיוחדים, וקבע כי רק התערבות בריבית הבסיס תדרוש נימוק מיוחד.
בהתייחסו למקרה הספציפי הנ"ל, קבע הרשם כי "תיק ההוצאה לפועל אינו יכול לשמש 'תכנית חיסכון' לזוכה, שממתינה עד אין קץ, ללא נקיטת הליכים, תוך צבירת הפרשי הצמדה וריבית". עוד הוא הדגיש כי חובת תום הלב בניהול הליכים משפטיים מחייבת למנוע מצב שבו נושה שישן על זכויותיו נהנה לבסוף מריביות עתק. “יש להימנע מלהעניק סעד לזוכה אשר 'ישן על זכותו' ולא נקט בהליכים למימוש זכויותיו”, נכתב בהחלטה.
נכה שיקומי שנקלע לחובות - והריבית תפחה פי כמה מהמסמכים עולה כי י’ צבר במשך השנים חובות ב-14 תיקים שונים בלשכות הוצאה לפועל ברחבי הארץ - מחיפה ועד קריית גת. סכומי הפתיחה של אותם תיקים עמדו על הגיעו לכ-97 אלף שקל בלבד, אך בשל ריביות הפיגורים שנצברו לאורך השנים, החוב הכולל תפח ליותר מ-512 אלף שקל. בחלק מהתיקים מדובר היה בחובות שנפתחו כבר ב-2008, ובחלקם ב-2015, אך ברבים מהם לא ננקטו כל הליכי גבייה במשך עשור ויותר. הרשם ציין כי כבר ב-2015 ניסה החייב להסדיר את מצבו במסגרת הליך פשיטת רגל, אבל הליך פשיטת רגל הזה בוטל ב-2017. לאחר ביטול ההליך החייב ניסה לפתוח תיק חדלות פירעון ושיקום כלכלי אך לא הצליח להגיע להפטר חובות. במשך שנים נותרו התיקים פתוחים. אף שהחייב ביקש כמה פעמים לסגור תיקים “מחוסר מעש”, חלק מבקשותיו נדחו, וחובותיו רק תפחו והלכו.
בהחלטתו הורה הרשם על איחוד תיקיו של החייב במסגרת “איחוד יזום זמני”, שנועד לבחון הסדר כולל לכלל חובותיו. צו האיחוד הועמד תחילה על 300 שקל בחודש, ונקבע כי כל הנושים יידרשו למסור את עמדתם לגבי הפחתת הריביות. אך אף אחד מהנושים לא הגיב, ועל כן נקבע בהכרעת הדין כי “אי הגשת התייחסות מצד נושה תיחשב כהסכמה להפחתת ריבית הפיגורים במלואה ולכל הסדר שייקבע”.
בהודעה שפרסמה רשות האכיפה והגבייה, נכתב כי הרשם מצא לנכון לטפל במקרה ברמה כוללת ולא בתיק בודד. לדבריו, “מתן מענה חלקי במסגרת תיק פרטני כזה או אחר, בנסיבותיו של החייב, אינו מידתי וחוטא תחת חובת ניהול תקין של הליכי ההוצאה לפועל, לא יסייע בידי החייב להסדיר את חובותיו ואף יאיין כל אפשרות לקבלת סיוע כספי ממשרד הביטחון במסגרת הליך השיקום לשם הסדרת חובותיו”. עוד הוסיף הרשם כי בשל נסיבותיו האישיות של החייב, ובהיותו “אוכלוסיית קצה”, ראוי לבחון את כלל חובותיו “תחת הליך ייעודי ומותאם לנסיבותיו”.
בחלק נרחב של החלטתו, עסק הרשם בשאלה אם ניתן לדון בהפחתת ריביות במסגרת תיק איחוד, ולא בכל תיק בנפרד, וקבע כי הדבר אפשרי ואף נדרש בנסיבות המתאימות. לדבריו, יש מקום לבחון את כל התיקים במאוחד, בייחוד כשמדובר באותו חייב, באותם נושים ובנסיבות דומות. “עצם הדיון המאוחד והכולל ברמת חייב, בכל התיקים הכלולים באיחוד, בכל הנוגע להפחתת ריביות, אינו סותר את התקנות, מקום בו הרשם בוחן את מרכיבי החוב בתיק הפרטני ומוודא כי ההכרעה נעשית מתוך בחינה פרטנית אך כוללת”, כתב הרשם בהכרעתו. לדבריו, עצם העובדה שהנושים לא הגיבו כלל לבקשה ואף לא נקטו הליכים במשך שנים רבות, הקנתה לו סמכות רחבה לדון בכל התיקים במאוחד ולהגיע להכרעה צודקת ויעילה.
לאחר בחינה מדוקדקת של כל אחד מ-14 התיקים, קבע הרשם את סכום החוב המעודכן בכל אחד מהם. כך למשל, תיק שבו החוב הגיע לכ-37 אלף שקל נקבע על 12 אלף בלבד; תיק אחר שבו נרשמו 223 אלף שקל נקבע על 40 אלף שקל. בסך הכל, כל החובות בתיקים אוחדו לסכום כולל של 172 אלף שקל - ירידה של יותר משני שלישים מהחוב המקורי. “נסיבותיו האישיות של החייב, ובפרט מועד תחילת הסתבכותו הכלכלית שהחלה אחרי פציעתו במלחמת לבנון השנייה... אחוז נכותו הגבוהה, מועד פתיחת תיק ההוצאה לפועל האחרון נגדו לפני כעשר שנים, משך הימצאותו בהליך, אי נקיטת הליכי ביצוע משנת 2014 ועד 2021, העובדה כי עסקינן בתיקים ישנים - מהווים טעמים מיוחדים המצדיקים הפחתת ריביות בתיק”, כתב הרשם בהחלטתו.
על מנת לשלם סכום נמוך ככל שניתן בהליך חדלות פירעון, הן בשיקום כלכלי והן בלשכת ההוצאה לפועל, יש להיות מיוצג ע"י עו"ד חדלות פירעון הבקיא בהליכים, כך שבסופו של יום יינתן צו הפטר חובות בסכום נמוך ככל שניתן.
על מנת לנהל הליך חדלות פירעון באופן מועיל, יש לפנות לעורך דין מנוסה המתמחה שנים רבות בהליך חדלות פירעון, שיקום כלכלי, הסדר חובות, הסדר נושים והפטר חובות. פנייה כזאת יכולה לחסוך כספים רבים.
